ת"א 24222-02-10

תקציר

במסגרת סכסוך מקרקעין זה, תבע התובע וייל לאכוף מזכר כוונות מיום 21.1.2010 לרכישת בית בבני ברק. הנתבעים, כהן (בני זוג) ואלוש (דודו של כהן), רכשו את הבית משם-טוב ולאחר מכן חתמו על המזכר למכירתו לייל במחיר גבוה יותר. ההסכם לא מומש, מה שהוביל את וייל להגיש תביעה. נקודות המחלוקת העיקריות היו לוח התשלומים ואופייה הלא ברור של הערת אזהרה הקשורה לנכס. פסק הדין הורה לאכוף את התזכיר, להעביר את זכויות הבית לידי וייל, וקבע לוח תשלומים ליתרת 1,520,000 השקלים שתשולם על ידי וייל לכהן. פסק הדין קבע גם את שערוך סכום זה, שישולם על ידי וייל, לתקופה שבין 5 ביוני 2010 לינואר 2012, בשל עיכובים בעסקה. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 50 יום מיום רישום הזכויות בבית על שמו של כהן והערת אזהרה לטובת וייל, כדי לאפשר לו לקבל משכנתא. בית המשפט ייחס את העיכובים לשני הצדדים ומצא כי חלק מההפרות נבעו מתנאיו הלא ברורים של התזכיר. לפיכך, הסכום המשוערך מחדש חויב להיות משולם בהצמדה וריבית מיום 5.6.2010 ועד לינואר 2012, מועד ביצוע התשלום בסופו של דבר. סכום זה יועבר לנתבעים מכספי הנאמנות שהופקדו על ידי וייל. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.