עמ"ת 40331-04-12

תקציר

כתב אישום הוגש נגד תושב פלסטיני שנכנס לישראל בניגוד לחוק, פרץ לעסק נעליים וגנב רכוש. בית משפט קמא הורה על שחרורו בתנאים מסוימים, אך ההחלטה התעכבה בשל אי מסירת דו"ח בדיקת DNA על ידי התביעה. התביעה ערערה וטענה כי מעשיו של המשיב מעידים על תחכום וסיכון גבוה לבריחה, במיוחד נוכח היותו שוהה שלא כדין. ההגנה טענה כי הדיון היה בלתי מורשה וכי יש לשחרר את המשיב בהתאם לתנאיו של בית משפט קמא. עם זאת, השופט פסק לטובת התביעה, והדגיש את הצורך לאזן בין אי חוקיות מעצרו של המשיב לבין השיקולים התומכים בו. הם הורו על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, בהתחשב בראיות הדנ"א, בהודעותיו הסותרות ובתיק התלוי ועומד נגדו בירושלים. השופט קיבל את הערעור, ציין את מסוכנותו של המשיב ואת סכנת הבריחה, והדגיש כי האינטרס הציבורי מחייב את נוכחותו במשפט.