פש"ר 2401/99

תקציר

בית המשפט דן בבקשה לביטול הסכם מכר לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל. המבקש, הנאמן, ביקש לבטל העברת נכסים מחוק לאו דאטה לנתונים, בטענה כי ההעברה מהווה הענקה בטלה כלפי הנאמן משום שנעשתה ללא תמורה בתוך שנתיים מפשיטת הרגל של המעניק. בית המשפט קבע כי העברת הנכסים מלאו דאטה לדין דאטה אינה מענק אלא עסקה בתמורה. הראיות הראו כי סייג, החייבת, באמצעות לאו דאטה, התחייבה להכניס את עסקיה למיזם משותף עם דאטה פקס, ואילו דאטה פקס התחייבה לממן את המיזם המשותף, להימנע מלהתחרות בעסקי המיזם המשותף ולבצע תשלומים נוספים לסייג וללאו דאטה. כמו כן, בית המשפט מצא כי מטרת הסכם המכר והסכם המייסדים הייתה להעביר את פעילותה של לאו דאטה לחברה חדשה כדי להתחמק מנושים, וכי סייג ניסתה להבריח את רכוש החברה. עם זאת, בית המשפט קבע כי מאחר שההעברה אינה מענק אלא עסקת מיקוח, לא ניתן לבטלה לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל. בנוסף, ציין בית המשפט כי מזימותיה המתוחכמות של סייג להונות נושים ולהעביר רכוש של החברה אינן מצדיקות את ביטול ההעברה לדאטה פקס, שכן אין ראיות למעורבותו של אוזן בקנוניה או למתן תמורה בלתי מספקת. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי פסק הדין הקודם, שקיבל את עמדת הנאמן, לא שקל את מלוא התשתית העובדתית שהוצגה בהחלטה זו. משכך, נדחתה הבקשה לביטול הסכם המכר, ונפסקו למשיבים הוצאות מקרן פשיטת הרגל בסך 50,000 ₪.