ת"פ 2756/09

תקציר

עניינו של פסק הדין בשני אישומים של עבירות על חוק מס ערך מוסף נגד נאשם ומנהלו. האישום הראשון מתייחס לקיזוז מס תשומות בגין חשבוניות שלא כדין שהונפקו על ידי שש חברות במשך שלוש שנים, בסך כולל של 8,334,600 שקל, כולל מע"מ בסך 1,347,478 שקל. האישום השני, הנמוך יותר, מתייחס לאי הגשת דוחות תקופתיים והוצאת חשבוניות מס ללא תשלום המס הכלול במהלך המחצית השנייה של שנת 2010. הסוגיה המרכזית העומדת בפני בית המשפט היא האם מס התשומות נוכה שלא כדין משום שהעסקאות שבבסיס החשבוניות היו פיקטיביות ונעדרו פעילות כלכלית ממשית. הנתבעים הודו בניכוי התשומות אך טענו כי מדובר בעסקאות אמיתיות. עם זאת, בית המשפט מצא את הסברי הנתבעים בלתי מספקים ובלתי משכנעים, במיוחד בהתחשב בתפקידו של המנהל בחברה. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההיגיון הכלכלי בעסקאות אמיתיות ואת הצורך בראיות לתמורה העוברת בין הצדדים. היא לא יכלה לקבל את גרסת הנתבעים לאירועים, וקבעה כי העסקאות נעדרות היגיון כלכלי וכי אין כל ראיה להעברת תמורה השווה לסכומים שבחשבוניות. תחת זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי מדובר בעסקאות חלולות ופיקטיביות שמטרתן אך ורק מניפולציה במע"מ. מסקנה זו נתמכה בעדותו של הנתבע עצמו, שאישרה כי שילם את שכרם של עובדים שעבדו כביכול עבור קבלני המשנה והיה לו קשר מוגבל עם החברות שהוציאו את החשבוניות. בית המשפט שמע גם עדויות של מספר עדים, בהם רואי החשבון והעובדים של הנתבעים, שעדויותיהם סתרו את טענות הנתבעים וחיזקו את ראיות התביעה. ככלל, בית המשפט מצא כי הנתבעים לא סיפקו הסבר אמין לעסקאות וכי התנהלותם הייתה בלתי תקינה ובלתי חוקית. שני האישומים נגד הנאשמים הוכחו מעבר לספק סביר, ובהתאם לכך הם הורשעו. הדיון בגזר הדין נקבע למועד מאוחר יותר.