ע"פ 3160/06

תקציר

המדינה ערערה על גזר דין שנגזר על משיב שהורשע באונס בנסיבות מחמירות ובמעשה סדום. המשיב, שהיה קטין בעת ביצוע העבירה יחד עם חלק מהנאשמים השותפים, הואשם תחילה יחד עם חמישה נוספים באונס קבוצתי ומעשה סדום במתלוננת בת 14. המשיב חזר בו מהודאתו הראשונית והלך למשפט, בעוד שאר הנאשמים הודו באשמה ונגזר דינם בשנת 1997. משפטו של המשיב הסתיים בשנת 1999, אך הכרעת הדין נדחתה לשנת 2004, וגזר הדין נדחה לשנת 2006. בעקבות תסקיר שירות המבחן, גזר בית משפט קמא על המשיב שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי כספי וקנס – תוך ציון אחריותו החלקית של המשיב לעיכוב, אך גם חלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה. המדינה ערערה בטענה כי גזר הדין אינו משקף את חומרת המעשים, וביקשה להטיל עליו עונש מאסר. בא כוח המשיב טען כי חלוף הזמן שקל לטובת ההקלות, וכי המשיב ניהל חיים שומרי חוק מאז ביצוע העבירה. ערכאת הערעור הסכימה עם המדינה כי עונש מאסר נדרש בשל חומרת העבירות, אך גם שקל את השיהוי המיותר בהליך המשפטי, שנגרם בעיקר בשל אילוצי בית המשפט. באיזון בין שיקולים אלה, יחד עם התנהגותו שומרת החוק של המשיב למעלה מעשור מאז ביצוע העבירה, הטיל בית המשפט עונש של שנת מאסר בפועל, וזיכה את המשיב מתקופת המאסר שריצה בשנת 1995. המשיב חויב להתייצב לריצוי עונש זה בחודש פברואר 2007.