רע"א 5954/21

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשה לסעד זמני ואישר את ההחלטות המשפטיות הקודמות בנוגע להליכי פינוי. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו מתערב בנקל בשיקול דעתם של בתי המשפט הפרוצדורליים בענייני סעד זמני, הנבחנים בעיקר על בסיס עילת התביעה, מאזן הנוחות ושיקולי היושר והצדק. פסק הדין הדגיש את ההליכים המשפטיים הממושכים, הנמשכים קרוב לעשור, הנוגעים לפינוי המבקש מדירת מגורים. צוין כי הפינוי אינו מצדיק אוטומטית עיכוב ביצוע ללא סיבות ספציפיות. למרות הבנת הקשיים הכרוכים בפינוי, מצא בית המשפט כי המבקש והאפוטרופוס שלו לא שיתפו פעולה במציאת פתרונות דיור חלופיים, ובכך השפיעו על מאזן הנוחות כנגד המבקש. עוד קבע בית המשפט כי עילת התביעה של המבקש חלשה, שכן ניסיונות לבטל פסק דין מוסכם מראש, אשר הושג תוך ויתורים הדדיים וייצוג הולם, היו בעלי סיכויי הצלחה נמוכים. פסק הדין הקודם נתפס כהוגן, וכל טענה לפגמים חוזיים כמו הונאה דרשה הוכחה גבוהה. בית המשפט הכיר בכך שהאפוטרופוס של המבקש היה הכוח המניע מאחורי ההליכים המשפטיים הרבים, שרבים מהם נחשבו מיותרים. בסופו של דבר, החליט בית המשפט שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודחה את בקשת רשות הערעור והסעד הזמני, מבלי להורות על הוצאות, מאחר שלא התבקשה מענה.