ת"א 21444/04

תקציר

המחלוקת בין המועצה התובעת לבין התושב הנתבע נסובה סביב דרישת המועצה לתשלום "אגרות מים". בבעלות התושב נכס בשטח המועצה, שחובר בתחילה לרשת מים פרטית בפיקוח האגודה השיתופית "אלה". בשנת 2002 עברו תושבי "אלה" לרשת המים של המועצה, מה שעורר את המחלוקת הנוכחית על תעריפי המים. המועצה דרשה תשלום על בסיס חוק העזר לקריית טבעון ותוספת, המבחינים בין אגרות עבור הקרקע עצמה לבין אגרות עבור כל מבנה על הקרקע. הוסכם על חובתו של הדייר לשלם את אגרת המים עבור יחידת הדיור שלו ואת דמי הנחת הצנרת עבור הבית, והותירו את החיובים עבור הקרקע במחלוקת. השופט קבע כי חיבורו של התושב לרשת המים של המועצה בשנת 2002 נופל בגדרו של סעיף 4(א) לחוק העזר, המחייב לראשונה בעלי נכסים לשלם אגרה בעת חיבור רשת פרטית למפעל מים. כתוצאה מכך, על התושב לשלם את אגרת הנחת הצנרת עבור הקרקע, בסך 12,173 ₪. המחלוקת הנותרת נוגעת לשיעור הריבית החלה על חוב התושב. המועצה דרשה את השיעור הקבוע בחוק הריבית לרשויות המקומיות, ואילו התושב תמך בשיעור הנמוך יותר בחוק קביעת הריבית והצמדה. השופט קיבל את עמדת התושב, וראה בסכסוך מחלוקת משפטית בתום לב. יתר על כן, החיוב הראשוני שהוטל על התושב היה גבוה משמעותית מהסכום המתוקן, והצדיק את החלת הריבית הנמוכה יותר. בסיכומו של דבר, על התושב לשלם למועצה 25,397 ש"ח, שהם 12,173 ש"ח עבור הקרקע ו-13,224 ש"ח עבור הבית. סכום זה כפוף להפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה למדד מיום 7.2.2002 ואילך. התושב שילם בעבר תשלום חלקי בסך 2,300 שקל, אשר ינוכו מהסכום הכולל החייב. התושב אחראי גם לשכר טרחת עורך הדין של המועצה, בסך 3,500 שקל, ולאגרת בית המשפט. התשלום ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.