ע"ע 3596-04-14

תקציר

פסק הדין מאריך את המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דין קודם של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו. פסק הדין המקורי עסק בעובד במפעל גומי בבעלות הקיבוץ, שתבע ממעסיקו הפרשי שכר, תוספות ותק ותשלומי ביטוח מנהלים. בית הדין האזורי פסק לטובת הקיבוץ הנתבע ברוב הסעיפים, אך פסק לתובע תוספת שכר של 1,936.24 ₪. התובע ניסה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך ערעורו הוגש יום לאחר המועד האחרון. התובע ביקש הארכה, בטענה שטעה בחישוב המועד. בית הדין לעבודה נעתר לבקשה, בנימוקים עיקריים. ראשית, השיהוי היה ביום אחד בלבד, ושנית, סיכויי ההצלחה בערעור לא היו אפסיים, שכן הסוגיה שביסודה חייבה בדיקה נוספת. כמו כן הורה בית המשפט לתובע לשלם לנתבע את שכר טרחת הנתבע בגין בקשת ההארכה, שנקבע על סך 1,500 ₪. על פי פסק הדין, טעותו של התובע הייתה נמנעת ולא היוותה סיבה מיוחדת בפני עצמה, אך ההשפעה המצטברת של השיהוי הקצר והצלחתו הפוטנציאלית של הערעור הצדיקה את הארכת המועד. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים והייתה אמורה להימסר להם.