פ"ה 10745-11-14

תקציר

בית המשפט פוסק לטובת טענות הנתבע וכנגד טענת התובע. התובעת, מורה במקצועה, הועברה לבית ספר אחר בהתאם לחוזר המנכ"ל, האוסר על העסקת קרובי משפחה באותו מוסד חינוכי. בית המשפט מכיר בעיקרון הכללי לפיו העסקת בני משפחה באותו מוסד מוטלת בספק ויש להימנע ממנה. ההחלטה להעביר את התובע הייתה סבירה ומידתית, בהתחשב בחובת אמון הציבור ובדרישת ההגינות והמינהל התקין. לתובע נערך שימוע בו נמסר לו על החלטת ההעברה, אך בקשתו לחריגה נדחתה בשל שיקול דעת ההנהלה וזמינותם של מועמדים אחרים. בית המשפט דוחה גם את טענות התובע בנוגע לכשרתו ולכושרו הרפואי, שכן הן לא הוכחו בראיות. זאת ועוד, טענת התובע בדבר אכיפה בררנית ואי שוויון לא נתמכת, ובית המשפט מדגיש כי אין הצדקה להפרת נורמה כדי "להכשיר" הפרה אחרת. השופטת מתארת את התנהלותו של התובע כשערורייתית ושערורייתית, ומגיעה למסקנה כי החלטת הנתבע להעבירו הייתה סבירה, ובכך דוחה את התביעה ומורה לתובע לשלם לנתבע 2,000 ₪ הוצאות משפט ו-10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת ריבית. לתובע שמורה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי תוך 30 יום.