רע"א 47720-12-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: רע"א 47720-12-25 סמסון נ' ביטוח לאומי מחלקה משפטית ואח'** **רקע עובדתי:** הבקשה שלפניינו היא בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 26.10.2025, אשר דחתה בקשה להארכת מועד לביצוע הליכים מקדמיים (גילוי ועיון במסמכים) והורתה על מעבר מיידי לשלב הגשת הראיות. התביעה הוגשה ביום 10.2.2025, וכתב ההגנה האחרון הוגש ביום 22.4.2025. לאחר מכן, הוגשה בקשה לזימון לדיון מהו"ת (מפגש המהות והתכלית) על ידי המגשר, אך הצדדים לא הצליחו לתאם פגישה. בית משפט קמא דחה בקשות לדחיית דיון ובהחלטתו מיום 26.10.2025 קבע כי אין מקום להארכת מועד להליכים מקדמיים, וכי יש לעבור לשלב הגשת הראיות. **עמדת המבקש (התובע):** המבקש טוען כי החלטת בית משפט קמא שגויה, שכן היא מבטלת למעשה את שלב ההליכים המקדמיים (גילוי ועיון) ומורה על מעבר ישיר לשלב ההוכחות. לטענתו, הדבר נוגד את תקנה 60(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ("התקנות") ואת הפסיקה, הקובעות כי הליכי גילוי ועיון הם תנאי להליך הוגן. הוא מדגיש כי החלטה זו מהותית וגורמת לו "נזק דיוני ממשי" ועיוורון ראייתי, שכן עיקר הראיות מצויות בידי הנתבעים. המבקש טוען כי בית המשפט שגה כשביטל הסכמה דיונית להקפאת הליכים מקדמיים עד לאחר הגישור, יישם באופן מוטעה את מניין המועדים, התעלם מחובת הנתבעים להגיש תצהיר גילוי מסמכים, וכי ההחלטה אינה בגדר "החלטה דיונית רגילה" אלא החלטה שלא לאפשר כלל הליכים מקדמיים. **עמדת בית המשפט המחוזי (השופטת אביגיל כהן):** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור על הסף, תוך ביסוס החלטתו על מספר טעמים מרכזיים: 1. **שיקול דעת הערכאה הדיונית:** הודגש כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות הנוגעות לסדרי הדין וניהול ההליך, ובפרט בהחלטות הנוגעות לגילוי ועיון במסמכים. ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטות אלה, אלא במקרים חריגים של חוסר סבירות, ניגוד לדין או עיוות דין. 2. **סיווג ההחלטה כ"החלטה לפי צו":** נקבע כי ההחלטה נחזית להיות "החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים", ועל כן היא חוסה תחת סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. משמעות הדבר היא שלא תינתן רשות ערעור על החלטה זו, והשגה עליה תתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. 3. **אי הגשת בקשה בכתב:** המבקש לא הגיש רשימת בקשות להליכים מקדמיים כנדרש לפי תקנות סדר הדין האזרחי. אף אם הייתה הסכמה דיונית, היא לא התבטאה בבקשה מסודרת לבית המשפט. 4. **מהות הבקשה כבקשה להארכת מועד:** בקשת באת כוח התובע בישיבת קדם המשפט, להארכת מועד להשלמת גילוי מסמכים, פורשה כבקשה להארכת מועד, אשר נדחתה כדין. 5. **אי רלוונטיות הסכמות דיוניות ללא פעולה בפועל:** בית המשפט הדגיש כי הליך גישור או משא ומתן אינם מעכבים או "מרפאים" חלוף מועדים הקבועים בתקנות להליכים מקדמיים, אלא אם כן ניתנה הוראה מפורשת מבית המשפט. המבקש לא פעל להגשת בקשות בזמן אמת. 6. **הבחנה בין המקרה הנוכחי לפסיקה אחרת:** בית המשפט הבחין בין עניין סקיף ו"עניין זילכה" (שבהם עסק בהחלטות שלא נימקו כראוי את דחיית גילוי מסמכים) לבין המקרה הנוכחי, שבו התובע לא מימש את זכויותיו במועדים הקבועים בתקנות החדשות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **גבולות הרשות לערער על החלטות ביניים:** ההחלטה מדגימה באופן ברור את הגבלות הסמכות של בית המשפט המחוזי במתן רשות ערעור על החלטות ביניים. דחיית הבקשה על הסף, בהתבסס על היותה "החלטה לפי צו" ובשל שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית, מחזקת את העיקרון לפיו יש לאפשר לערכאה הדיונית לנהל את ההליך בצורה יעילה, ולמנוע "דילוגים" מיותרים להליכי ערעור. * **תוקף הסכמות דיוניות וחלוף מועדים:** ההחלטה מחזקת את ההלכה לפיה הסכמות דיוניות, כגון אלה הנוגעות להקפאת הליכים או גישור, אינן גוברות אוטומטית על הוראות דיוניות קוגנטיות בתקנות, ובפרט על מועדים להגשת בקשות. נדרשת החלטה מפורשת של בית המשפט כדי להאריך או להקפיא מועדים. עמדה זו נועדה למנוע פגיעה ביעילות הדיונית ולמנוע שימוש בהליכים חלופיים כתירוץ לדחיית הליכים. * **הבחנה בין "דיון" ל"הליך מקדמי":** ההחלטה מחדדת את ההבחנה בין "דיון" (כמו דיון קדם משפט) לבין "הליך מקדמי" (כמו גילוי ועיון במסמכים). גם אם דיון מתקיים, אין בכך כדי להאריך אוטומטית את המועדים להשלמת הליכים מקדמיים, אלא אם כן בית המשפט מורה על כך במפורש. * **פרשנות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות:** ההחלטה ממחישה את יישום התקנות החדשות, אשר שמות דגש על עמידה בלוחות זמנים והגשת בקשות בכתב. ההתייחסות לכך שהתיק מתנהל לפי התקנות החדשות, ומכאן שיש ליישמן במלואן, כולל המועדים והחובות, משקפת את הגישה העדכנית של בתי המשפט. * **היקף שיקול הדעת של בית המשפט בהליכים מקדמיים:** למרות שהליכי גילוי ועיון במסמכים מהווים כלי חשוב להליך הוגן, בית המשפט המחוזי חזר על כך שסוגיית אכיפתם, כמו גם מתן הארכות מועד, נתונה במידה רבה לשיקול דעתו של בית המשפט הדיוני, אשר מכיר את נסיבות המקרה ואת התנהלות הצדדים. **מסקנה:** החלטת בית המשפט המחוזי דוחה את בקשת רשות הערעור על הסף, תוך הדגשת העקרונות המשפטיים הנוגעים לשיקול דעת הערכאה הדיונית, תחולת צו בתי המשפט על החלטות דיוניות, והחשיבות של עמידה במועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי. ההחלטה מחזקת את עמדת בית משפט קמא, כי התובע לא עמד בחובותיו הדיוניות במועד, ועל כן אין מקום להארכת המועד להליכים מקדמיים, אלא יש להמשיך לשלב הגשת הראיות.