רמ"ש 41673-04-15

תקציר

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על מספר החלטות פרוצדורליות שניתנו על ידי שופט בית משפט קמא במסגרת ניהול התיק שבפניו. בקשתו של המבקש לעכב את ההליכים בשל הליך מקביל בבית המשפט המחוזי נדחתה, וכך גם בקשתו למתן צו למתן שאלון, גילוי מסמכים כללי וספציפי ועיון במסמכים. בנוסף, נדחתה גם בקשתו של המבקש כי דיוני ההוכחות יוקלדו בנוסף להקלטתם. המבקש טוען כי שגה בית משפט קמא בהחלטותיו ועל כן מבקש לערער עליהן. עם זאת, הערעור הוא ערעור ברשות ולא ערעור בזכות. לאחר בחינת הבקשה והתגובות לה, החליט השופט לדחות את הבקשה. ראשית, באשר לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים, ציינה השופטת כי ההליכים בפני בית משפט קמא והתביעה בבית המשפט המחוזי הם טענות דומות, אך לא זהות, והחלטת בית משפט קמא שלא לעכב את ההליכים לא הייתה מנוגדת לחוק ולא גרמה לעיוות דין. לכן, אין מקום להתערב ולתת רשות ערעור. שנית, באשר לדחיית הבקשה למתן צו להמצאת שאלון ולעיון במסמכים, ציינה השופטת כי החלטות מסוג זה אינן נמנות עם החריגים המאפשרים ערעור בזכות ולכן יש לדחות את הבקשה גם בנקודה זו. אשר לגילוי הכללי והספציפי של המסמכים, החליט בית משפט קמא כי טענות המבקש כנגד עיתוי גילוי המסמכים אינן רלוונטיות עוד, שכן בית משפט קמא כבר קבע מועדים להגשת תצהירי עדים עיקריים והמשיבה הגישה את תצהירה בצירוף המסמכים הרלוונטיים. השופטת הדגישה כי אין די בטענת המבקש כי שגה בית משפט קמא בהחלטה זו לבדה כדי להצדיק מתן רשות ערעור. שלישית, באשר לבקשת המבקש להקליד את הדיון, ציין השופט כי פרוטוקול הדיון בבית משפט קמא אינו תומך בטענתו כי החלטת בית משפט קמא בעניין זה התקבלה ללא הסכמת הצדדים. מכל מקום, הנימוק המעשי של המבקש להתנגדותו לכך שהדיונים הוקלטו ולא הוקלדו - שלא יהיה לו פרוטוקול להתייחס אליו ביום ההוכחות שלמחרת - לא הועלה בפני בית משפט קמא. לסיכום, החליט השופט כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, והורה למבקש לשלם למשיב מס' 1 הוצאות ושכר טרחה בסך 10,000 ₪.