ת"א 35210-04-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטה בעניין פסילת חוות דעת מומחה** **מבוא** ההחלטה עוסקת בבקשה לפסילת חוות דעת מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט, וזאת בשל העובדה שהנתבע העביר למומחה סרטוני מעקב של התובע טרם כתיבת חוות הדעת, וללא קבלת אישור מבית המשפט. בבסיס הבקשה עומדת טענת התובע כי העברת חומרים שאינם רפואיים אסורה, כי הדבר מהווה פגיעה בפרטיותו, וכי חוות הדעת שניתנה התבססה על חומר אסור ובלתי מהימן. הנתבע, מנגד, טוען כי הבקשה מוגשת בחוסר תום לב, כי יש לשאוף לחקר האמת, וכי פסילת חוות דעת היא צעד קיצוני. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **מעמדו של מומחה בית המשפט והגבלות על העברת חומרים:** * **הכלל:** הפסיקה קובעת כי חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט היא כלי חשוב בהכרעה שיפוטית, וכי פסילתה היא צעד קיצוני שיש לנקוט רק במקרים חריגים, כאשר נפלו פגמים היורדים לשורש העניין ועלולים לגרום עיוות דין (ראו פסקה 22 להחלטה, והאסמכתאות שם). * **התפתחות בפסיקה:** בעוד שבעבר, תחת התקנות הישנות, היה מוגדר בבירור מהו החומר שרשאי מומחה לדרוש (תקנה 132 לתקנות הישנות - רשומות רפואיות או חוות דעת), התקנות החדשות (תשע"ט-2018) הפכו גמישות יותר. תקנה 90 לתקנות החדשות, המקבילה לתקנה 132 הישנה, אינה מגבילה את המומחה לדרוש אך ורק תיעוד רפואי, אלא קובעת את זכותו לדרוש להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת (פסקה 28). * **הסדרים בדין:** * **חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים:** תקנה 8 לתקנות הפיצויים מגבילה את המסמכים שיועברו למומחה לאלו הנוגעים לטיפול הרפואי. * **פקודת הנזיקין:** הכלל הוא כי יש להעביר חומרים רפואיים. עם זאת, הפסיקה הכירה באפשרות להעביר גם חומרים שאינם רפואיים גרידא, כגון תוצרי חקירה פרטית, במקרים מסוימים (פסקה 29, עניין בן משה). * **סרטוני מעקב – סוגיה מורכבת:** הפסיקה טרם הכריעה באופן סופי על ידי בית המשפט העליון בשאלה האם ניתן להעביר סרטוני מעקב למומחה מטעם בית המשפט בתביעות נזיקין. עם זאת, ניכרת נכונות גוברת לשקול זאת, במיוחד כאשר מדובר בסרטונים המתעדים תנועות (כמו במקרה של מומחה אורתופדי) ולא דורשים פרשנות או תיווך מיוחד (פסקה 30). בית המשפט אף הבחין בין העברת סרטוני מעקב למומחה אורתופדי לעומת מומחה פסיכיאטרי, כאשר במקרה של אורתופדיה, הפוטנציאל הבעייתי נמוך יותר (פסקה 30, ציטוט השופטת וינבאום וולצקי). 2. **עיתוי הגשת הבקשה לפסילה – חשיבות תום הלב:** * **הלכה מחמירה:** הפסיקה נוקטת בגישה מחמירה יותר כאשר בקשת הפסילה מוגשת לאחר שניתנה חוות הדעת, שכן הדבר מעלה חשש שהבקשה נובעת מחוסר שביעות רצון מתוצאות חוות הדעת (פסקה 23, רע"א 1867/20). * **הזדמנות לתקן:** גם אם קיימים פגמים, בית המשפט ישקול האם ניתן להסתפק באמצעים מתונים יותר מפסילה (פסקה 22, רע"א 7819/16). * **התנהלות התובע:** במקרה זה, התובע ידע על קיומם של הסרטונים עוד קודם לבדיקתו אצל המומחה, אך לא פעל אלא לאחר שחוות הדעת ניתנה. התנהלות זו העלתה סימני שאלה ביחס לתום ליבו, שכן ייתכן שהמתין לראות את תוצאות חוות הדעת לפני שהגיש את בקשתו (פסקה 35). 3. **השפעת חקירת המומחה על הפגם:** * **ריפוי פגמים:** חקירת המומחה יכולה לרפא פגמים שנפלו בהליך. אם במהלך החקירה המומחה מסביר ומבסס את מסקנותיו, ומתייחס באופן משכנע לשאלות הנוגעות לחומר שהועבר, ייתכן שפגם זה לא יצדיק עוד פסילה (פסקה 37). * **"תיעוד רפואי" – פרשנות רחבה:** המומחה עצמו הגדיר את סרטוני המעקב כ"תיעוד רפואי" באשר הם תורמים להבנת ההפרעה התפקודית, כלשונו "כל אינפורמציה מהסוג הזה, בהקשר של מה שאני צריך לתת כחוות דעת, שזאת חוות דעת רפואית היא תורמת, ומבחינתי זה חלק מהתיעוד הרפואי" (פסקה 39). פרשנות זו, אף אם אינה מקובלת תמיד, משקפת את תפקידו של המומחה להגיע לחקר האמת. **חידושים משפטיים והתפתחויות** 1. **התאמה לגמישות התקנות החדשות:** ההחלטה מדגימה את המעבר מחשיבה נוקשה בנוגע לסוגי הראיות המותרות להצגה בפני מומחה, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אשר אינן מגבילות באופן כה ברור את המומחה לדרוש אך ורק חומר רפואי (פסקה 28). 2. **הבחנה בין סוגי מומחיות:** ההחלטה מתייחסת להבחנה חשובה בין העברת סרטוני מעקב למומחה בתחום האורתופדיה, שם הראיות "מדברות בעד עצמן" יחסית, לבין מומחים בתחומים אחרים (כמו פסיכיאטריה), הדורשים לרוב תיווך והסבר נוספים (פסקה 30). זהו חידוד של הגישה המאפשרת להעביר חומרים שאינם רפואיים. 3. **משקל התנהלות הצדדים:** ההחלטה מדגישה את חשיבות התנהלות הצדדים. כך, שתיקת התובע למרות ידיעתו על קיום הסרטונים, והעברתם על ידי הנתבע ללא קבלת רשות מפורשת, הובילו לכך שבית המשפט דחה את הבקשה, תוך שהוא קובע כי כל צד "תרם" לקיום ההליך, ולכן לא יפסוק הוצאות (פסקה 46). זוהי הלימה של עקרון תום הלב וההגינות הדיונית. 4. **תפקיד חקירת המומחה כ"מרפא פגמים":** ההחלטה ממחישה כי חקירה נאותה של המומחה, בה הוא מבהיר ומבסס את מסקנותיו, יכולה לרפא פגמים לכאורה בהליך, כגון העברת חומרים שלא כדין, ובכך למנוע פסילה של חוות דעתו. **מסקנות** ההחלטה משקפת גישה מאוזנת ופרגמטית, המכירה בצורך לשמור על טוהר ההליך השיפוטי אך גם על יעילותו. בית המשפט עמד על כך שהעברת חומרים שאינם רפואיים גרידא למומחה, גם ללא אישור מפורש, אינה מובילה אוטומטית לפסילה. גורמים כמו גמישות התקנות החדשות, אופי הראיה (סרטון המתעד תנועה), תפקיד המומחה (חקר האמת), עיתוי הגשת הבקשה, והיכולת לרפא פגמים באמצעות חקירת המומחה, כולם נלקחים בחשבון. במקרה זה, למרות שהנתבע פעל באופן פחות ממומלץ (העברת סרטונים ללא בקשה), התובע שיתק במשך זמן רב, וחקירת המומחה חיזקה את חוות הדעתו, הוחלט לדחות את בקשת הפסילה. ההחלטה מדגישה את המגמה בפסיקה לגמישות רבה יותר בבחינת ראיות והליך, תוך שמירה על עקרונות היסוד של הגינות, תום לב, וחקר האמת.