ת"א 10812-12-09

תקציר

התובע, תושב הגדה המערבית, הגיש תביעה בגין נזקי גוף נגד שני נתבעים שנגרמו בתאונת עבודה. הנתבע הראשון היה בעל הבית שהזמין את ביצוע העבודה, והנתבע השני היה מעסיקו של התובע. התאונה אירעה כאשר התובע נפל ממרפסת בקומה הרביעית בעת השלכת פסולת. כתוצאה מכך, נגרמו לתובע חבלות מרובות והוא אושפז לצורך שיקום. נסיבות התאונה לא היו שנויות במחלוקת, אך הנתבעים הכחישו אחריות. בית המשפט מצא את שני הנתבעים אחראים לנזקי התובע, כאשר כל אחד מהם אחראי למחצית מהנזקים. הנתבע הראשון היה אחראי להפרת חובה חקוקה ורשלנות, שכן לא עמד בתקנות הבטיחות ולא מינה מנהל עבודה שיפקח על אתר הבנייה. הנתבעת השנייה, המעסיקה, אחראית אף היא לרשלנות בכך שלא דאגה למקום עבודה בטוח ולא פיקחה כראוי על העבודה. בית המשפט מינה מומחה להערכת נכותו הרפואית של התובע, שנמצאה בשיעור של 77.6% בתחום האורתופדי ו-20% בתחום הפסיכיאטרי. הנכות התפקודית נקבעה בשיעור של 100% בגין אובדן כושר השתכרות, שכן התובע לא יכול היה לבצע עוד עבודה פיזית. בית המשפט פסק גם על נזקים מיוחדים וכלליים שונים, לרבות אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, סיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, כאב וסבל ונזקים כלליים. עם זאת, הסכום שנפסק בגין הפיצויים קוזז מהפיצוי שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי. הנתבע הראשון חויב לשלם לתובע 25% ממחצית הנזקים, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. הנתבע השני, כמעסיק, לא היה רשאי לנכות את הפיצויים ששילם המוסד לביטוח לאומי מהסכום שהיה עליו לשלם לתובע.