ת"א 25606-04-13

תקציר

התובעים, שתי חברות ומנהלן לשעבר, תבעו את הנתבע על כך שכתב והפיץ תשעה מכתבים שלטענתם הכילו פרסומים מכפישים אודותיהם. המכתבים נשלחו לתובעים ולחלק מהעסקים בקניון המנוהל על ידי התובעים. בית המשפט בחן כל אחד מהמכתבים ומצא כי רק באחד מהם, מיום 4.9.2012, נמצאו אמירות המהוות לשון הרע. המכתבים האחרים לא כללו דברי לשון הרע או היו מוגנים על פי חוק איסור לשון הרע כאמירות אמת או כהתבטאויות שנאמרו בתום לב מטעמים כגון הגנה על האינטרסים האישיים של הנתבע או תלונה בפני הממונה על התובעים. באשר למכתב לשון הרע, קבע בית המשפט כי הנתבעת לא פעלה בתום לב ולא נקטה אמצעים סבירים לאימות אמיתות הדברים טרם פרסומם. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לשתי החברות סך של 15,000 ₪ ולמנהל לשעבר 20,000 ₪ פיצוי. הנתבעת נדרשה לשאת גם בהוצאות התובעים, בסך 5,000 ₪. התשלומים היו אמורים להתבצע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יצטברו הפרשי ריבית והצמדה.