רע"א 44694-05-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף - רע"א 44694-05-25 עטר ואח' נ' חבר ואח' **בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, השופטת אביגיל כהן (סגנית נשיא)** **תקציר ההליך:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לחלט חלק מערובה בסך 100,000 ₪ שהופקדה כפיצוי על צו מניעה זמני. במקור הוגש ההליך כערעור בזכות, אך הומר לבקשת רשות ערעור. **הרקע העובדתי:** 1. המבקשים (עטר ואח') ביקשו סעד זמני למניעת פינויים ממקרקעין. 2. בקשתם נדחתה בבית משפט השלום. 3. לאחר הגשת ערעור בזכות (שסווג כבקשת רשות ערעור), בית המשפט העליון (כבוד השופט אלכס שטיין) קיבל את הערעור ונתן צו מניעה זמני, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בסך 100,000 ₪. 4. לאחר מכן, נמחקה התביעה בבית משפט השלום בשל אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשים. עם מחיקת התביעה, פקע הצו הזמני. 5. המשיבים (חבר ואח' - כונס נכסים ואקרו עסקים בנדל"ן) ביקשו לחלט את הערובה בטענה שנגרמו להם נזקים בסכום העולה על 100,000 ₪ כתוצאה מצו המניעה (עלויות קבלן הוצאה לפועל, קשר עם משטרה, אי שימוש במקרקעין, עלויות מימון ועוד). 6. בית משפט השלום אישר חילוט סך של 47,477 ₪ בלבד, בטענה שרק סכום זה בוסס במידה מספקת כנזק ישיר מהצו. יתרת סכום הפיצויים טרם הוכחה. 7. המבקשים הגישו את בקשת רשות הערעור הנוכחית על החלטת החילוט. **הדיון המשפטי והניתוח המשפטי:** **א. סיווג ההליך כבקשת רשות ערעור:** בית המשפט המחוזי פותח בבירור סיווג ההליך. נקבע כי הגשת ערעור על החלטה ביניים שניתנה לאחר פסק דין (ובפרט, החלטה על חילוט ערובה לאחר מחיקת תביעה) אינה נחשבת כערעור בזכות, אלא טעונה רשות ערעור. זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, כפי שמצוין בפסק דין "קלנר רון" ובהפניה לספרו של שקד. מדובר ב"החלטה אחרת" שאינה נבלעת בפסק הדין העיקרי. **ב. המסגרת הנורמטיבית להפקדת ערובה וחילוטה:** עיקר הדיון מתמקד בפרשנותן של תקנות 96 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי החדשות"). התקנות הללו מתוות את המסגרת להפקדת ערובה להבטחת נזק לצד שכנגד שניתן כנגדו צו זמני, ואת תנאי השבתה או חילוטה. * **הבחנה בין "ערבות" ל"עירבון" (תקנות ישנות לעומת חדשות):** השופטת מתייחסת לפסק הדין בעניין "איפרגן" (רע"א 897/24), אשר סוקר את השינוי שחל בין תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות") לבין התקנות החדשות. בעוד שבתקנות הישנות היה הבדל מהותי בין "ערבות" (שבה נדרשה הוכחת נזק בלבד) ל"עירבון" (שבו נדרשה הוכחת סבירות נמוכה של הגשת הבקשה לסעד זמני, תוך דרישה מינימלית של ראיות לנזק), התקנות החדשות מאגדות את שני המונחים תחת מונח אחד - "ערובה", וקובעות לגביהם הסדר אחד זהה. * **השפעת התקנות החדשות על פסקי דין קודמים:** בית המשפט מציין כי ישנן דעות שהתנאים שנקבעו בתקנות הישנות ממשיכים לחול גם לאחר התקנת התקנות החדשות, אך השאלה לא הוכרעה במפורש בעניין "איפרגן". * **ערבות בנקאית כ"ערובה" ו"עירבון":** נקבע כי ערבות בנקאית יכולה לשמש הן כערבות והן כעירבון. **ג. טענות המבקשים ונימוקי בית המשפט לדחייתן:** 1. **טענה בדבר קבלת הוצאות ללא ראיות:** המבקשים טענו כי בית המשפט קמא קיבל את דרישת המשיבים לחילוט "כתורה למשה מסיני" ללא הצגת ראיות מספקות. 2. **טענה כי לא שולם כלל למשטרה:** המבקשים ציינו כי למיטב ידיעתם, לא שולם כל סכום למשטרה. 3. **טענה כי הערובה אינה ניתנת לחילוט, או שחילוטה הוא סעד קיצוני:** המבקשים ניסו לטעון כי מדובר בערובה שלא ניתן לחלטה, או שרק במקרים יוצאי דופן יש לחלטה. **בית המשפט המחוזי דוחה טענות אלו, תוך שהוא מאמץ את נימוקי בית משפט השלום:** * **התמקדות בנזק ישיר לצו המניעה:** השופטת מדגישה כי הערובה הופקדה להבטחת נזקים שיש להם **קשר ישיר** לצו המניעה, ולא להוצאות הליך כלליות או גביית הוצאות שנפסקו. * **ביסוס חלקי של הנזק:** בית משפט השלום בחן את הראיות שהציגו המשיבים (קבלות/אסמכתאות עבור פרסום הודעת פינוי, תשלום חלקי עקב ביטול הפינוי, ביטול הזמנת משאיות, תשלום לקבלן הוצאה לפועל). הוא מצא כי רק לגבי סך 47,477 ₪ בוססו טענות המשיבים לנזקים במידה מספקת. * **היעדר הוכחת נזק לגבי יתרת הסכום:** לגבי יתרת סכום הערובה, לא הוכחו נזקים ישירים לצו המניעה באופן מספק. * **הדגשת העלויות שנגרמו למשיבים:** על אף שלא הוכח מלוא הנזק, בית המשפט מכיר בכך שהצו הזמני מנע את ביצוע הפינוי במועד, לאחר שהמשיבים כבר נערכו לכך עם גורמי חוץ. * **קבלת הקשר לדברים בעניין "קשתי נגד פייגין":** השופטת מאשררת את ניתוח בית משפט השלום בעניין "קשתי נגד פייגין", לפיו ערבות בנקאית עשויה לשמש הן כערבות והן כעירבון. * **הבחנה בין חילוט ערובה לחיוב בהוצאות:** השופטת מבהירה כי המשיבים לא ביקשו לגבות באמצעות הערובה הוצאות משפט שנפסקו, אלא נזקים שנגרמו ישירות כתוצאה מקיום הצו. **ד. התייחסות להליכים נוספים:** בית המשפט מציין כי חלק משמעותי מהשתלשלות העניינים הרלוונטית (הגשת תביעה חדשה והפקדת ערבון נוסף) אירע לאחר הגשת ההליך הערעורי הנוכחי. עובדה זו, לצד העובדה שהנכס כבר פונה, אינה משפיעה על ההכרעה בבקשת רשות הערעור הנוכחית, שעוסקת בחילוט הערובה בתיק הקודם. **ה. חידושים משפטיים ואימפליקציות:** * **פרשנות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות:** ההחלטה מהווה דוגמה לפרשנות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בדגש על איחוד המונחים "ערבות" ו"עירבון" תחת "ערובה". * **הבחנה בין נזקים ישירים להוצאות הליך:** ההחלטה מדגישה את ההבחנה החשובה בין נזקים שנגרמו **ישירות** כתוצאה ממתן צו זמני, לבין הוצאות הליך או הוצאות אחרות. הערובה נועדה אך ורק להבטחת הנזקים הישירים. * **נטל ההוכחה לחילוט ערובה:** גם לאחר כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, כאשר עולה השאלה אם נגרמו נזקים שניתן לחלט בגינם ערובה, קיים נטל הוכחה על הצד המבקש את החילוט להראות כי נגרם לו נזק בפועל, וכי יש לו קשר סיבתי לצו הזמני. * **שיקול דעת בית המשפט:** אף על פי שהמקרה מתייחס לחילוט חלקי, הוא מדגיש את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט בקביעת היקף החילוט, בהתאם לראיות שהוצגו ולמידת הוכחת הנזק. **סיכום:** בקשת רשות הערעור נדחית. בית המשפט מאמץ את החלטת בית משפט השלום לחלט רק את הסכום שבוסס במידה מספקת כנזק ישיר שנגרם למשיבים כתוצאה מצו המניעה הזמני. ההחלטה מדגישה את פרשנות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ואת ההבחנה בין סוגי נזקים הרלוונטיים לחילוט ערובה. הערבון יוחזר למבקשים.