ת"פ 55609-10-18

תקציר

הנאשמים, איגור קריבוב ובועז בלובשטיין, הואשמו בגידול וייצור סמים מסוכנים ובהחזקת כלים להכנת סמים שלא לצריכה עצמית. המשטרה ערכה חיפוש בדירתם בהתאם לצו, שבעקבותיו נתפסו סמים וכלים שונים. עם זאת, החיפוש נערך בהיעדר שני עדים שאינם עדים משטרתיים, כנדרש בחוק, ומבלי שהנאשמים ויתרו במפורש על זכותם לעדים אלה. הנאשמים טענו כי יש לפסול את הראיות שהושגו במהלך החיפוש בעילה של אי חוקיות, מה שהוביל לעתירה למשפט טריוויאלי לקביעת קבילות הראיות. התביעה התנגדה לרעיון של משפט זוטר, אך בית המשפט פסק לטובת הנאשמים, אם כי בהמשך החליט לדון בתיק במלואו בשלב ההוכחות. במהלך משפטה של התביעה העידו מספר שוטרים שהשתתפו בחיפוש. בעדויותיהם היו סתירות בנוגע להסבר זכויות הנאשמים והוויתור על זכותם לעדים. בית המשפט מצא סתירות אלה משמעותיות, המצביעות על פגיעה בזכותם של הנתבעים להליך הוגן. בית המשפט, תוך שימוש בעקרונות הפרשנות החוקתית והזכות לפרטיות ולכבוד, פסק לטובת הנאשמים. בית המשפט קבע כי תנאי צו החיפוש לא התקיימו, וכי חריגת היחידה החוקרת מהצו אינה מוצדקת. כמו כן, נקבע כי הנאשמים לא ויתרו במפורש על זכותם לעדים, והסתירות בעדויות השוטרים פגעו בחוקיות החיפוש. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט לפסול את ראיות הסמים והראיות הנגזרות, לרבות דברי הנאשמים והודאותיהם, וקיבל את הטענה כי אין להשיב באשמה. בעקבות זאת זוכו הנאשמים מכל האישומים בכתב האישום. השופט הדגיש את חשיבות השמירה על זכויות פרוצדורליות ואת הנסיבות המוגבלות שבהן ראיות שהושגו באמצעות חיפוש בלתי חוקי יכולות להיות קבילות, ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי המקרה הנוכחי אינו עומד בקריטריונים אלה.