רע"א 9044-07-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על הנתונים שסיפקת, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (רע"א 9044-07-25)** **מבוא** ההחלטה של בית המשפט העליון (כב' השופט יחיאל כשר) עוסקת בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. פסק הדין של בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישו המבקשים (בני זוג דדון) על פסק דינו של בית משפט השלום בבית שמש. בית משפט השלום קיבל את תביעת רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") להסרת בנייה בלתי חוקית ולתשלום דמי שימוש במקרקעין במושב מרכזי, עליהם מחזיקים המבקשים זכויות בר-רשות. **הרקע העובדתי וההליכים הקודמים** 1. **הזכויות במקרקעין:** המבקשים הם בעלי זכויות בר-רשות במקרקעין במושב, המהווים משק 55. הרשות היא המחכירה של מקרקעי המדינה, ובשנת 1999 נקשרה בהסכם החכירה עם המושב. 2. **התביעה המקורית:** ב-2018 הגישה הרשות תביעה נגד המבקשים בגין בנייה בלתי חוקית ושימוש מסחרי חורג ללא אישורים נדרשים. הבנייה כללה מבנה תעשייה (נגרייה) בשטח של כ-938 מ"ר, תוספת בנייה למגורים בשטח של 200 מ"ר, ושני צימרים בשטח של 80 מ"ר. 3. **הליכים פליליים ואזרחיים קודמים:** * **הליך פלילי:** ב-2018 הוגש כתב אישום נגד המבקש 1 בגין מבנה הנגרייה, והוא הורשע בעבירות לפי חוק התכנון והבנייה. גזר הדין המקורי הטיל עליו קנס של 567,000 ש"ח, אשר הופחת ל-350,000 ש"ח לאחר ערעור. * **הליך אזרחי קודם:** בשנת 2007, הרשות הגישה תביעה נגד המבקשים בגין שימוש מסחרי מפר באותם מקרקעין, אשר התקבלה. 4. **פסק דינו של בית משפט השלום:** ב-2024 קיבל בית משפט השלום את תביעת הרשות, הורה על הסרת הבנייה המפרה, וחייב את המבקשים בתשלום דמי שימוש בסך 567,288 ש"ח. הסכום נקבע על בסיס חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, אשר העריך את דמי השימוש ב-742,288 ש"ח (6% בתוספת רווח יזמי). בית המשפט הפחית 175,000 ש"ח מהסכום, תוך התחשבות בקנס שהוטל על המבקש 1 בהליך הפלילי, בשל חפיפה בין ההפרות. 5. **פסק דינו של בית המשפט המחוזי:** ערעורם של המבקשים נדחה על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, משנקבע כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים, כי הם תומכים במסקנה המשפטית, וכי אין טעות שבחוק. בית המשפט המחוזי אף התייחס לגופו של עניין ודחה טענות נוספות של המבקשים, לרבות טענת הפחתת דמי שימוש, טענת אכיפה בררנית, וטענה כי יש לראות במושב "אזור בעל עדיפות לאומית" בשל קרבתו לבסיס צבאי (טענה שהועלתה רק בסיכומים ולא נתמכה בעובדות). **הבקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי"** המבקשים חוזרים על טענותיהם העיקריות בפני בית המשפט העליון: * **אפליה ודמי שימוש:** קביעת דמי שימוש מקסימליים, חרף קרבת המושב לבסיס צבאי, מהווה אפליה פסולה. * **ירידת ערך:** קרבת המושב לבסיס הצבאי גרמה לירידת ערך הקרקע, אשר לא באה לידי ביטוי בחוות דעת המומחה. * **כפל חיוב:** חיובם בתשלום דמי שימוש, לאחר שהוטל קנס פלילי בגין אותה בנייה, מהווה כפל חיוב. * **נסיבות אישיות:** נסיבותיהם האישיות של המבקשים מחייבות התחשבות משמעותית בהפחתת דמי השימוש. * **עדיפות לאומית:** טענת ההכרה במושב כ"אזור בעל עדיפות לאומית" מעלה שאלה משפטית עקרונית עם השלכות רוחב על יישובים נוספים, וסירוב הרשות להכיר בכך מהווה עיוות דין. **דיון והכרעה** כב' השופט יחיאל כשר דחה את בקשת רשות הערעור, וזאת אף מבלי להידרש לתשובה מטעם המשיבה, וקבע כי אין מדובר באחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים דיון ב"גלגול שלישי" (המתמקד בשאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם של הצדדים, או כאשר סירוב הבקשה יגרום לעיוות דין). **עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים שנדונו או נרמזו בהחלטה:** 1. **סמכות בית המשפט העליון ב"גלגול שלישי":** ההחלטה מדגישה את המדיניות המצמצמת של בית המשפט העליון במתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הצורך להראות קיומה של שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ציבורית רחבה, או חשש לעיוות דין, הוא תנאי הכרחי. במקרה זה, בית המשפט קבע כי המקרה אינו עונה על תנאים אלו. 2. **הבחנה בין ממצאים עובדתיים לממצאים משפטיים:** בית המשפט המחוזי ביסס את דחיית הערעור, בין היתר, על תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר נועדה למנוע ערעור על ממצאים עובדתיים. בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, וקבע כי התערבות ב"גלגול שלישי" בקביעות עובדתיות ודיוניות של הערכאה הקודמת אינה מוצדקת. 3. **העלאת טענות בהליך משפטי:** בית המשפט המחוזי דחה את הטענה בדבר "עדיפות לאומית" משום שהועלתה רק בסיכומים, ולא בכתבי הטענות, וללא תשתית עובדתית. קביעה זו משקפת את העיקרון כי טענות מהותיות יש להעלות בשלבים הדיוניים המתאימים, ולא כ"הפתעה" בשלבים מאוחרים יותר. 4. **תקיפה עקיפה של החלטה שלטונית:** בית המשפט העליון התייחס, "למעלה מן הצורך", לטענת המבקשים כי יש לראות במושב "אזור בעל עדיפות לאומית" כטענה המופנית נגד פעולה שלטונית. הוא ציין כי אף שניתן להעלות טענות מסוג זה במסגרת "תקיפה עקיפה" בהליך אזרחי, הדבר כפוף למתווה דיוני ראוי, וקיים ספק אם הליך זה עמד בתנאי זה. אף אם היה נדון, טענות המבקשים נדחו לגופם. 5. **שיקול דעת בית המשפט באימוץ חוות דעת מומחה:** ההחלטה מדגישה כי התערבות בערכאת ערעור בהחלטה של הערכאה הדיונית המאמצת את ממצאי מומחה שמונה על ידה, היא נדירה ביותר, קל וחומר ב"גלגול שלישי". המבקשים נסמכו על טענות הנוגעות לחוות הדעת (כמו ירידת ערך הקרקע), ובית המשפט אימץ את קביעת הערכאות הקודמות שלא להתערב בכך. 6. **כפל חיוב וקנס פלילי:** בית המשפט השלום, אשר אימץ את חוות דעת המומחה, כבר התחשב בקנס שהוטל בהליך הפלילי והפחית את דמי השימוש. בכך, הוא ניסה למנוע "כפל חיוב" בלתי מוצדק. טענת המבקשים כי מדובר בכפל חיוב נובעת, למעשה, מחוסר הסכמה עם דרך החישוב, ולא מאי-התחשבות בעקרון. 7. **התחשבות בנסיבות אישיות:** בית משפט השלום דחה את טענת המבקשים להפחתת דמי השימוש בשל נסיבותיהם האישיות, תוך שהוא קובע כי נוכח אופי ההפרות (מסחריות ובהיקף נרחב), אין מקום להתחשבות כזו. קביעה זו משקפת את האיזון בין שיקולים פרטניים לבין הצורך בשמירה על האינטרס הציבורי ועל עקרונות צדק. 8. **אכיפה בררנית:** טענת האכיפה הבררנית נדחתה על יסוד ממצאים עובדתיים של בית משפט השלום. **מסקנה** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, ואישר את פסיקות הערכאות הקודמות. ההחלטה מדגישה את המחסומים הדיוניים והמהותיים להגשת בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", תוך מתן משקל רב לקביעות עובדתיות ודיוניות של הערכאות הקודמות, ובפרט כאשר מדובר בטענות המופנות נגד ממצאי מומחה או טענות שלא הועלו בשלבים הדיוניים הראויים. הטענה המרכזית שהועלתה, בדבר "עדיפות לאומית", נדחתה הן בשל פגם דיוני (העלאה מאוחרת) והן בשל חוסר תשתית עובדתית, ולא נמצא בה כדי להצדיק התערבות שיפוטית ב"גלגול שלישי".