ה"פ 47282-11-10

תקציר

השופטת קבעה כי בקשת התובעת לעיון במסמכי חברת הבת נדחתה משום שהחוק הישראלי אינו מעניק לבעלי המניות גישה בלתי מוגבלת לרישומי חברת הבת, ולתובע, דירקטור ובעל מניות בחברה האם, לא הייתה זכות גישה אליהם. בנוסף, טענות התובעת בנוגע למסמכים שונים של הנתבעים התיישנו בשל תקופת ההתיישנות. הבקשות התייחסו לדוח ולמאזן משנת 1994, מעבר לתקופת ההתיישנות בת שבע השנים. טענת התובע כי העובדות התגלו לאחרונה, ובכך חלה התיישנות, לא נתמכה ולא משכנעת. המידע לא היה מפורט או מבוסס, ועל התובע, דירקטור בחברה, הוטלה חובה לפקח ולפקח על פעילות החברה. עוד ציינה השופטת כי התובעת לא ביקשה מסמכים כלשהם במהלך כהונתה. כמו כן, השופט הורה לנתבעים להמציא לתובע מסמכים המבהירים שני תשלומים לחברת הבת, שתקבוליה הופקו בבית המשפט. עם זאת, הבקשה להפקת זימונים לישיבות דירקטוריון נדחתה על ידי התובע. השופטת דחתה גם את דרישת התובע לקבל מסמכים הקשורים להעברות כספים ועסקאות נדל"ן, שכן מדובר בצד שלישי ותקופת ההתיישנות פגה. התובע חויב לשאת בהוצאות כל הנתבעים, בחלוקה שווה בשווה בסך של 20,000 ₪. בנוסף, נקבע דיון למועד מאוחר יותר כדי לדון בפרטי פסק הדין הספציפיים הנוגעים לסעד המבוקש בסעיף ד'. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 26.5.2011.