ע"א 9007/15

תקציר

במקרה דנן, המערערת, גרושתו של החייב, ערערה על החלטת בית המשפט שהכריזה על בעלה לשעבר כפושט רגל, בנימוק של חוסר תום לב לכאורה בהתחמקות מתשלום מזונות. במקור, ניתן צו כינוס נכסים על נכסי החייב לבקשתו, ומונה מנהל מיוחד שיטפל בחובותיו, לרבות מזונות המגיעים למערער בסך 430,334 ש"ח. למרות התנגדות המערערת, אישר בית משפט קמא את פשיטת הרגל לאחר שקבע כי לחייב חובות רבים, ולא רק למזונות, וכי ההכנסות ממכירת מקרקעין יכסו את חוב המזונות. המערערת התייחסה לפרשת מור וטענה לנסיבות דומות של חוסר תום לב. עם זאת, ערכאת הערעור ציינה הבחנות בין המקרה הנוכחי לבין מקרה מור; באופן ספציפי, נכסי החייב במקרה זה נוצלו לכיסוי מלא של דמי המזונות, והתשלומים השוטפים הובטחו באמצעות הטבות ממשרד הביטחון. עם ראיות המצביעות על חובות משמעותיים גם לנושים אחרים, דחה בית המשפט את הטענות לחוסר כנות במהלך פשיטת הרגל. לפיכך נדחה הערעור, מבלי שהוטלו על המערערת קנסות כספיים בשל מצבה הכלכלי הרעוע. פסק הדין הדגיש את יישום הקריטריונים של מור כראוי תוך הכרה בהסדרים הכספיים הייחודיים של תיק זה.