עש"א 43469-06-24

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על פסק דינו של המפקח הבכיר על רישום המקרקעין בירושלים בעניין סכסוך בין מערער לבין שאר הדיירים בביתו. המחלוקת נוגעת לרצונו של המערער לקבל היתר לשימוש בלעדי בבור מים ולצרפו לדירתו לצרכי הרחבה. בתביעה המקורית, שנדחתה, נטען כי המערערת השיגה את ההסכמות הדרושות להארכה מהדיירים האחרים, אך זו לא אושרה על ידי המפקח הבכיר. גם הערעור על פסק דין זה נדחה, בעיקר משום שהמערערת לא הציגה כל ראיה משכנעת חדשה שיש בה כדי לשנות את פסק הדין הקודם. זאת ועוד, השופט קבע כי המערערת לא עמדה בדרישות הקבועות בסעיף 71ב לחוק המקרקעין, המאפשר הרחבת דירה והצמדת רכוש משותף בהסכמת רוב מסוים של בעלי הדירות. השופט הדגיש כי הסכמה לגבי זכויות במקרקעין צריכה להיות מפורשת וברורה, מה שלא היה המקרה כאן. התמונה הכוללת שהוצגה הראתה כי לשוכר המדובר, יעקב שדה, עמדה בלתי עקבית בנושא, והסכמתו לא הייתה מוחלטת. לפיכך, פסק הדין הקודם, שדחה את התביעה, התקבל, והערעור נמחק. מפסק דין זה משתמע גם כי תביעות עתידיות המבוססות על הסכמים עד למועד התביעה המתוקנת לא יצלחו, אך אין בו כדי למנוע מהמערערת לפתוח בהליכים נוספים עם ראיות חדשות.