דנ"מ 4764/15

תקציר

יורשיה של אישה שבבעלותה חלק גדול ממגרש בחולון הגישו עתירה מנהלית נגד עיריית חולון לאחר פרסום תוכנית מתאר מקומית, שביקשה לשנות את ייעוד הקרקע שהעבירה האישה לעירייה לפני שנים. העותרים טענו כי שינוי הייעוד מקנה להם זכות לרכוש מחדש את הקרקע או לקבל פיצויים לפי סעיפים 195(2) ו-196 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בעוד שבית המשפט לעניינים מנהליים דחה את תביעתם לפי סעיף 196, הוא קיבל את התביעה לפי סעיף 195(2). שני הצדדים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את ערעור העירייה אך קיבל את הערעור הנגדי של העותרים, בקובעו כי פרסום תכנית המתאר נדרש לצורך תחולת סעיף 195(2) ומאחר שהתכנית לא פורסמה, העותרים אינם זכאים לסעד שביקשו. לאחר מכן ביקשו העותרים לקיים דיון נוסף, שגם אותו דחה בית המשפט, שכן מצא כי פסק הדין אינו קובע פסיקה סותרת או חדשנית, ואין בו טעות יסודית. המבקשים חויבו בהוצאות המשיבים.