תלה"מ 14768-02-20

תקציר

בני זוג גרושים לא הצליחו להסכים על דרך הפעולה הטובה ביותר בנוגע לזמן שבילה ילדם הקטין עם אביו, המתגורר באנגליה, והעניין הגיע לבית המשפט. השופט מינה מומחה שיסייע לקבוע את טובת הילד. המומחה המליץ לילד לבלות עם אביו בחו"ל פעמיים בשנה, בחופשת הפסח והקיץ, ולקבוע לוח זמנים ספציפי למועד ביקורו של אביו בישראל. המלצות המומחה התבססו על ראיונות והערכות רבות, תוך התחשבות בצרכיו המיוחדים של הילד. בעוד האם הסכימה עם חוות דעתו של המומחה, האב לא. האב סבר כי המלצות המומחה אינן מרחיקות לכת מספיק בהבטחת זמן איכות עם בנו ומתח ביקורת על חוסר ניסיונו במקרים מסוג זה. השופט בחן בהרחבה את חוות דעתו של המומחה ואת עמדות האם והאב. הם שקלו את הספרות והפסיקה בנושא ואת עדותו של המומחה במהלך החקירה הנגדית. הם הגיעו למסקנה ששני ההורים מסורים וקשובים וטובת הילד עומדת לנגד עיניהם. השופט מצא את המלצות המומחה הגיוניות, במיוחד לאור חוויותיו החיוביות של הילד עם אביו וחשיבות הקשר ביניהם. עם זאת, הם סברו כי לוח הזמנים של המומחה לביקורים בישראל צריך להיות גמיש יותר. פסק הדין הסופי של השופט היה לטובת המלצות המומחה בנוגע לביקורי הילד בחו"ל. אבל, הם הרחיבו את הזמן שהילד יכול לבלות עם אביו בישראל. לוח הזמנים פירט את שהותו של הילד עם אביו על פי משך ביקוריו. האב היה אחראי על לוגיסטיקת הנסיעות של בנו. השופטת גם ציינה עלייה הדרגתית בזמני השהות של הילד עם אביו בישראל, והדגישה את חשיבות מעורבותו של האב בחיי בנו. בנוסף, השופט הורה לאב לספק ערבות להחזרת הילד מברזיל, אך ויתר על דרישה זו לנסיעה לאנגליה ולמדינות אחרות באמנת האג, בהתחשב באמינות העבר של האב. השופטת גם חייבה שיחות טלפון יומיות בין האב לבנו ועודדה את שני הצדדים להשתתף בתיאום ההורים. פסק הדין נועד לאזן בין צרכיו המיוחדים של הילד לבין רצונו בקשר משמעותי עם אביו, ובסופו של דבר פסק לטובתו של האחרון.