ת"א 630/02

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעה שעניינה רכישת זכויות חכירה לדירה בבעלות הכנסייה היוונית-קתולית ובתי הספר היווני-קתוליים (נתבעים 3 ו-4). התובעים, שהיו עולים חדשים, רכשו את זכויות חכירת המשנה מנתבעת 1, מתוך אמונה כי הם רוכשים זכויות בעלות. עם זאת, נמצא כי הם לא היו מודעים לטיבן של הזכויות ולא הבינו את החוזה. בית המשפט קבע כי לא הייתה הטעיה מצד הנתבע 1 אלא היה עליו להבין את טעותם של התובעים ולהבהיר את משך הזמן המוגבל של זכויות החכירה. בנוסף, נמצא כי הנתבעת 2, בא-כוחם של התובעים, התרשלה בייצוג התובעים במהלך המשא ומתן, שכן לא הסבירה כראוי את תנאי החוזה ואת הסיכונים הפוטנציאליים. בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לנתבעים 1 ו-2 לפצות אותם במשותף. הנתבע 1, שמכר את הזכויות לתובעים, חויב לשלם 60% מהפיצויים, ואילו הנתבע 2, עורך הדין, ישלם את 40% הנותרים. הפיצוי הסתכם ב-60,000 ₪, כאשר שני הנתבעים אחראים גם להוצאות המשפט של התובעים ולשכר טרחת עורך הדין. בתוך כך, דחה בית המשפט את טענות התובעים כנגד הנתבעים 3 ו-4, וקבע כי התחייבותה הקודמת של הכנסייה להאריך את חוזה השכירות ב-12 שנים נוספות הייתה מחייבת, אך הם לא היו אחראים להארכות נוספות. עוד נמצא כי התובעים תרמו לנזק בכך שהסתמכו על הסברים מרגיעים מבלי לבקש הבהרות.