ע"א 34365-11-14

תקציר

המבקש ערער על החלטה בבקשתו לפטור מתשלום אגרת בית משפט והפקדת ערבות בתובענה נגד המשיב מס' 1. סמכותו של בית המשפט לפטור צד מתשלומים אלה מעוגנת בתקנות בתי המשפט (אגרות) ובתקנות סדר הדין האזרחי. על המבקש מוטל הנטל להוכיח אי יכולת כלכלית לשלם וכי ההליך מגלה עילת תביעה. אמנם השיקולים לפטור משני התשלומים דומים, אך הם משרתים תכליות שונות ולכן דורשים הצדקות שונות. האגרה נועדה לממן שירותים משפטיים של המדינה ולהרתיע מפני תביעות סרק, ואילו הערבות נועדה להגן על בעל הדין שכנגד. לפיכך, פטור מאגרה לא יכול להוביל אוטומטית לפטור מערבות. המבקש, שעבד כסוכן סלולרי עד דצמבר 2014, לא הצליח לספק תמונה פיננסית מדויקת ומעודכנת. המשיבים טענו כי הבקשה אינה שלמה וכי המבקש הטריד בעבר את בתי המשפט בטענות רבות וחסרות בסיס. המבקש לא סיפק דפי בנק עדכניים או תלושי שכר, ולא ציין אם קיבל פיצויי פיטורים עם סיום העסקתו. הוא גם לא הסביר מדוע אינו יכול ללוות ממשפחה או חברים. זאת ועוד, בעבר נמנע מהמבקש פטור משכר טרחה על ידי בית המשפט העליון בהליך נגד אותו משיב. בנסיבות אלה, מצא בית המשפט כי המבקש לא הוכיח אי יכולת לשלם. בנוסף, ציין בית המשפט כי סיכויי ההצלחה בתביעת המבקש הם מזעריים. משכך, הורה בית המשפט למבקש לשלם את אגרת בית המשפט בשני תשלומים החל מפברואר 2015 וערבות בסך 5,000 ש"ח בשני תשלומים חודשיים שווים. החלטה זו התקבלה על ידי השופט קרשמרת.