ו"ע 1025/07

תקציר

חבר הוועדה, צבי פרידמן, החל בסקירת ההוראות הרלוונטיות בחוק מיסוי מקרקעין, המטיל מס רכישה על מכירת זכויות במקרקעין, לרבות דירות מגורים. החוק קובע כי מס הרכישה יחושב לפי שווי המכירה. עבור מכירת חלק מדירה, המס הוא חלק מהמס המגיע על מכירת הדירה כולה, המקביל לחלק שנמכר. פסיקות קודמות של בתי המשפט, ובראשן פרשת לויט, קבעו כי גישה זו תקפה ואינה בלתי מוצדקת מבחינה כלכלית. דעת הרוב בעניין לויט קבעה כי תקנת השר מיושמת במסגרת סמכותו וסבירה, בעוד דעת מיעוט חולקת עליו. מקרים מאוחרים יותר הלכו בעקביות בעקבות פסק דין לויט, למרות שחלקם הכירו בפוטנציאל לאי-שוויון. פרידמן מסכים עם הפסיקה המקובלת וסבור כי חריגה ממנה עלולה להוביל לתוצאות בלתי רצויות. הוא מדגיש כי רכישת דירה שלמה אינה שקולה לרכישת שבריר דירה, דבר המצדיק נטל מס שונה. היצמדות לפרשנות מחמירה של החוק עלולה לגרום לאבסורד, ופרידמן תומך בשיטת החישוב הנוחה כלכלית בה משתמש המשיב. עוד מציין פרידמן כי כערכאה נמוכה יותר, הם מחויבים לתקדים של בית המשפט העליון, כאמור בסעיף 20(ב) לחוק יסוד השפיטה. כל חריגה מהפסיקה שנקבעה תהיה בלתי ראויה ותערער את יציבותה ועקביותה של מערכת המשפט. מסקנתו של פרידמן היא כי יש לדחות את הערעור, ועל המערערת לשאת בהוצאות משפט. החלטה זו נתמכת על ידי חברי ועדה נוספים, דן מרגליות וי' בן שלמה.