ת"א 37796-11-12

תקציר

המבקש, דייר מוגן, הגיש בקשה לדחיית תביעת המשיב לפינוי וסעד כספי. המשיב, הבעלים הנוכחי של הנכס, הגיש בשנת 2012 הליך קודם לפינוי המבקש, וכן תביעה נוספת בשנת 2014. המבקש טען כי יש לדחות את התביעה משנת 2014 בשל מעשה של בית המשפט ושימוש לרעה בהליכים משפטיים, בהתבסס על ממצאי ההליך משנת 2012. השופט הסכים עם המבקש. לאחר בחינת הטענות והפסיקה הרלוונטית, הגיע השופט למסקנה כי פסק הדין משנת 2012, אשר דחה את תביעת הפינוי ופירש את הסכסוך הכספי, מהווה מעשה של בית המשפט. השופט הדגיש את הצורך בזהירות בדחיית תביעות על הסף, אך במקרה זה סופיות פסק הדין, והאינטרס הציבורי במניעת התדיינות חוזרת, גברו על הצורך לדון לגופה של התביעה השנייה. זאת ועוד, השופטת ציינה כי גם ערעורה של המשיבה על פסק הדין משנת 2012 נדחה, מה שמחזק את ההחלטה לדחות את התביעה הנוכחית. השופט קיבל את הבקשה והורה על דחיית התביעה על הסף, תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.