ת"א 10399-08-22

תקציר

פסק דין זה עניינו בבקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת של בית המשפט בתיק שעניינו תביעה נגזרת. המבקש, שהוא הנתבע בהליך העיקרי, מבקש לבטל את ההחלטה הקודמת בטענה שהיא שגויה. לטענתם, על בית המשפט להעניק להם סעד זמני, שכן הוא ישרת את ההליך העיקרי, תוך הפניה לפסיקה הרלוונטית. עם זאת, השופט דוחה את הבקשה לעיון חוזר וקובע כי מקרים כאלה נדירים ואין זה אחד מהם. הם מדגישים כי חוסר שביעות הרצון של המבקש מההחלטה צריך להיות מופנה כלפי ערכאת הערעור. בנוסף, השופטת מסבירה כי סעד הביניים המבוקש אינו משרת את ההליך העיקרי ואינו מוצדק במקרה זה. השופטת מתייחסת גם לטענות המבקש ליחס שווה ומדגישה כי הסעד הזמני של המשיב קשור להליך העיקרי, להבדיל מבקשות המבקש. השופט מוסיף ומנמק את ההחלטה הקודמת, ומבהיר את ההבחנה בין מצבו של המשיב לבין מצבו של המבקש. לבסוף, השופט מחליט על הוצאות, מורה למבקש לשלם הוצאות לאוצר המדינה.