פש"ר 18405-04-19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בהליך פשיטת רגל ובהחלטת השופט לבטל את ההליך בשל חוסר תום לב של החייב. הפקידים מבקשים את הביטול, תוך ציון מחדלים רבים מצד החייב, לרבות אי תשלום חובות - בעיקר מזונות - ואי ציות להוראות בית המשפט. החייב, לעומת זאת, טען כי שלח את הדואר הדרוש וכי מצבו הרפואי החמיר דבר המקשה עליו לשלם. כמו כן, הוא התכוון להסדיר את חוב המזונות ולא הצליח לשלם את מלוא הסכום שנדרש על ידי בית המשפט. השופט פותח בהתוויית המסגרת הנורמטיבית, ומדגיש כי הליכי פשיטת רגל הם הזדמנות לחייבים לשקם את מצבם הכלכלי, אך הצעה זו מגיעה עם ציפייה להתנהגות בתום לב. חובת תום הלב חלה הן על התקופה בה נוצרו החובות והן על התקופה בה מתנהל הליך פשיטת הרגל. מאחר שההליך פוגע בנושים, על בעלי התפקידים לפקח היטב על התנהלות החייב. השופט מציין כי תום ליבו של החייב מוטל בספק, במיוחד בכל הנוגע לחוב המזונות המשמעותי המגיע לבנו הקטין. החייב לא הראה נטייה לשלם חוב זה, המהווה חלק משמעותי מסך חובותיו. יתר על כן, הוא לא מילא אחר צווים קודמים של בית המשפט הנוגעים לחוב זה. השופט מדגיש כי התנהלות החייב מנוגדת לעקרון תקנת הציבור ומהווה חוסר תום לב קיצוני. הם מדגישים כי המטרה העיקרית של דיני פשיטת רגל אינה מתקיימת – לאפשר לחייב ישר התחלה חדשה. השופט מפרט דרכים נוספות בהן פעל החייב בחוסר תום לב, לרבות אי המצאת האישורים הנדרשים ואי מיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו. בעיותיו הרפואיות האחרונות של החייב אינן נתפסות כמצדיקות את התנהלותו בעבר או גוברות על חוסר תום לבו. לפיכך, השופט פוסק לטובת הפקידים, מבטל את ההליך, וקובע תקופת צינון של 12 חודשים לפני שהחייב יוכל להגיש שוב בקשה לפשיטת רגל. ההחלטה מתקבלת מתוך הבנה כי החייב פעל בחוסר יושר ולא עשה מאמצים מספיקים כדי לקיים את צווי בית המשפט או להוכיח אחריות כספית.