בג"צ 5195/10

תקציר

אלמנתו של זכריה טיבי, שנפטר ממחלת הסרטן בשנת 2005, עתרה להכרה בתאונת עבודה ולהיוון מעמדה התלוי. לאחר שנדחתה, על ידי המוסד לביטוח לאומי, נדחו גם ערעוריה הבאים לבתי הדין האזוריים והארציים לעבודה, מה שהוביל אותה לבקש מבג"ץ לבטל את פסק דינו. עם זאת, בג"ץ דחה את העתירה על הסף, ואישר כי הוא אינו משמש כבית דין לערעורים על פסקי דין של בתי הדין לעבודה, וכי פסק הדין המדובר אינו מצדיק התייחסות מיוחדת. החלטת בית המשפט התבססה על החוקים הרלוונטיים ועל פסיקות קודמות, הקובעות בבירור כי רק נכים, ולא התלויים בהם, זכאים להיוון הטבות במצבים מסוימים. האלמנה, שאינה זכאית על פי חוק להטבות שביקשה, ביקשה למעשה מבתי המשפט לנסח מחדש את החוק, דבר שבג"ץ סירב לעשות, ובכך אישר את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ודחה את העתירה ללא מענה.