רמ"ש 10925-09-22

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטת הביניים של בית משפט קמא בדבר מכירת שתי חלקות קרקע השייכות לעיזבון המנוח. החלטה זו התקבלה על סמך מספר גורמים. ראשית, בית המשפט הדגיש כי החלטות ביניים של בית המשפט הפרוצדורלי אינן מיועדות בדרך כלל להתערבות ערעורית, אך מקרה זה נופל לקטגוריה של נסיבות חריגות בהן אי התערבות תגרום נזק בלתי הפיך לאחד הצדדים המעורבים. במקרה זה, המשך מכירת הנכס ללא קביעת היורשים יהיה פעולה בלתי הפיכה העלולה לפגוע בזכויות היורשים. מאחר שזהות היורשים טרם נקבעה, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין למכור את הנכס, מה גם שהוא אינו נחשב ל"נכס אבוד". כמו כן, המצב הנוכחי אינו מציג נסיבות חריגות המצדיקות מכירה מיידית של הנכס. בית המשפט הדגיש כי תפקידו של מנהל עיזבון זמני הוא בראש ובראשונה לשמור על העיזבון עד לקביעת היורשים, וכל סמכות נוספת חייבת להיות מצוינת במפורש בצו המינוי. בנוסף, בית המשפט הכיר בזכותה של המערערת לפי סעיף 113 לחוק הירושה, המאפשר ליורשים לרכוש נכס עיזבון במחיר שוק. צוין השיהוי של המערערת בהתנגדות להליך המכירה, אך בסופו של דבר החליט בית המשפט כי הערעור מוצדק, והערבות שהופקדה על ידי המבקש תוחזר. פסק דין זה ניתן לפרסום בעילום שם.