ת"ק 55594-02-16

תקציר

בית המשפט דחה את תביעתו של מתווך מקרקעין, אשר ביקש לגבות דמי תיווך מנתבע, בגין אי עמידה בדרישות הקבועות בסעיף 14(א) לחוק מתווכי מקרקעין. על פי החוק, מתווך זכאי לתשלום רק אם הוא בעל רישיון בתוקף, עומד בדרישת ההזמנה בכתב ומהווה את הגורם האפקטיבי המוביל להסכם מחייב בין הלקוח לבין גורם אחר. במקרה זה הוצגו רישיון המתווך וחשבונית המס, אך דרישת ההזמנה בכתב לא נענתה, שכן הטופס מולא בצורה גרועה ולא כלל פרטים חיוניים. יתר על כן, המתווך לא הצליח להוכיח כי הוא היה הגורם היעיל בעסקה. הנתבע ידע על מכירת הדירה הפוטנציאלית לפני מעורבותו של המתווך, והמתווך לא תרם לעסקה או למו"מ. כן צוינו ניסיונותיו של המתווך להניא את הנתבע מלרכוש את הדירה, דבר המנוגד לחובתו של המתווך לנהוג בנאמנות ובהגינות. בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי המתווך לא עמד בתנאים לקבלת דמי תיווך והורה למתווך לכסות את הוצאות הנתבע במקומו. החלטה זו מחזקת את היבט הגנת הצרכן בחוק המתווכים במקרקעין, ומדגישה כי לא ניתן לעקוף את הוראותיו באמצעות הסכמים חוזיים.