רע"א 7790/20

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על הדרישה לצרף חוות דעת מומחה רפואי לכתבי טענות בתיק משפטי. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לבתי המשפט הפרוצדורליים בעניינים הנוגעים לחוות דעת מומחים ולמינויים, וציין כי ערכאות ערעור נמנעות בדרך כלל מלהתערב אלא אם יש הפרה משפטית או עיוות דין. המבקש ביקש פטור מהגשת חוות דעת רפואיות, בטענה שהבדיקות גורמות לעומס מופרז בשל פגיעות רב מערכתיות. עם זאת, בית המשפט מצא נטל זה אופייני למקרים מסוג זה ואינו מספיק כדי להוות "טעמים מיוחדים" לפטור לפי תקנה 127 לתקסד"א. בית המשפט שב והדגיש כי חריגים לחובת חוות הדעת הרפואית הם נדירים ויש להצדיקם בראיות משמעותיות. צוין כי אמנם ניתן לשקול פטור במקרים של נכות קשה או כאשר קיימת הסכמה על שיעור הנכות, אך מקרה זה אינו עונה על קריטריונים אלה. בית המשפט התייחס גם לדעות חלופיות לפיהן מומחים שמונו על ידי בית המשפט עשויים לייעל תהליכים, אך טען כי התקנות הנוכחיות מעדיפות שצדדים יגישו חוות דעת מומחה משלהם, עם מינויים לבית המשפט כחריגים. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה, ולא נקבעו הוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה מהצד שכנגד.