ע"ח 36020-11-20

תקציר

פסק דין זה הוא דחיית הערעור שהוגש על החלטת ערכאה נמוכה יותר להורות למערערים למסור את המפתחות והרישיונות של רכביהם, אשר נתפסו במסגרת חקירה כלכלית שניהל המשיב. כלי הרכב, שברולט סילברדו ושני נגררים לסוסים, הורשו להישאר ברשות המערערים במהלך החקירה, אך נתפסו באופן רשמי כדי למנוע את השלכתם. ניסיונות קודמים למכור את כלי הרכב ולהפקיד את התמורה לא צלחו. בתי המשפט פסקו באופן עקבי לטובת מימוש כלי הרכב והפקדת הכספים לחילוט עתידי, תוך מתן שהות מספקת למערערים לעשות כן בעצמם, אך ללא הועיל. השופט ליפשיץ הגיע למסקנה כי הגיעה העת למימוש התפיסות. גם החלטתו האחרונה של בית משפט קמא, שהבהירה כי היא נוגעת לכל שלושת כלי הרכב ולא רק לשניים מהם כפי שצוין בתחילה, אושרה. פסק הדין מצדיק את הפיטורים גם בהפניה להחלטות קודמות שביססו את הבסיס הראייתי לחקירה ואת תקפות התפיסות. כן היא מתייחסת לטענות המערערים בדבר חוסר יושרו וחוסר אמינותו הנטען של המשיב, וקובעת כי טענות אלה אינן רלוונטיות להליך הנוכחי ויש להעלותן במסגרת אחרת. גם אמנת האג נמצאה בלתי ישימה במקרה זה. בנוסף, צוין בפסק הדין כי המערערים לא הציגו טענות ספציפיות כלשהן בנוגע לדחיית בקשתם לחומרי חקירה מסוימים. לפיכך, הערעור נדחה, עיכוב הביצוע מוסר והחלטת הערכאה הנמוכה יותר עומדת בעינה.