ת"א 1481/00

תקציר

התובע הגיש תביעה לפיצויי נזקי גוף כנגד הנתבע בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 5.8.2000. הצדדים לא חלקו על התרחשות התאונה או על החבות הביטוחית, אלא טענו לגבי היקף הנזק לו זכאי התובע. בית המשפט קבע כי הנכות הרפואית של התובע עקב התאונה הייתה 10% בתחום האורתופדי ו-5% בתחום הפלסטי, ואילו הנכות בתחום הפה והלסת נקבעה על 3/8%. נכותו התפקודית של התובע נקבעה בשיעור של 15% בגין פגיעה בכושר ההשתכרות, ובשיעור מזערי ביחס לתפקודו היומיומי. התובעת הייתה זכאית לסך של 43,102 ₪ בגין כאב וסבל, שחושבו ממועד פסק הדין. בית המשפט חישב את הפסד השתכרותו של התובע בעבר על בסיס שכרו בפועל, שעמד על 4,600 שקל לחודש, וקבע את הסכום על 99,117 שקל. בגין אובדן כושר השתכרות עתידי נקבע שכר הבסיס על 5,500 ש"ח, והפיצוי החודשי חושב לפי 5,500 ש"ח X 15% X 247.8 ש"ח, ובסך הכל 204,435 ש"ח. בית המשפט פסק לתובע 20,000 ₪ כפיצוי בגין הצורך בסיוע צד ג', אם כי לא במידה הנתבעת, בתקופת השיקום הראשונה, ו-2,750 ₪ בגין הוצאות ניידות בעבר. סך הפיצוי בגין טיפולי שיניים עמד על 20,500 ₪. בהתחשב בכל ראשי הנזקים, סך הפיצויים עמד על 389,934 שקל. ניכויים בוצעו בגין תשלומי ביטוח לאומי שקיבל התובע, וכן בגין תשלומים תקופתיים, והסכום נטו שנפסק לתובע עמד על 371,710 ₪. סכום זה כלל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% כולל מע"מ. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכום שנפסק, כולל ריבית מיום פסק הדין, ולשאת ברוב אגרות בית המשפט.