רע"א 60535-11-24

תקציר

השופט, דוד מינץ, דחה את הבקשה מהטעמים הבאים. ראשית, רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות ניתנת רק במקרים חריגים, ומקרה זה אינו מעורר שאלה עקרונית מעבר לאינטרסים של בעלי המחלוקת. שנית, השופט לא מצא פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי חלק על השאלה האם הבורר חרג מסמכותו בפירוש ההסכם בין הצדדים ובפסיקת פיצויים, והאם הבורר העניק לצדדים זכות מספקת להציג את טענותיהם וראיותיהם. השופט מינץ קובע כי סמכותו הרחבה של הבורר, כפי שנקבעה בהסכם בין הצדדים, חלה על כל סוגיה הנוגעת לפרשנותו ולביצועו של ההסכם. סמכותו של בורר להכריע בעילות וסעדים שלא נתבעו נובעת מהסכמת הצדדים בדבר סדרי הדין, ובהיעדר הוראות פרוצדורליות ספציפיות בהסכם, פטור הבורר מכללים פרוצדורליים של בית המשפט. במקרה דנן, פעל הבורר במסגרת סמכותו, והטענות בדבר היעדר תשתית עובדתית להחלטתו, להזדמנות לטעון ולהציג ראיות אינן מחייבות את ביטול פסק הבורר. במקום זאת, בית המשפט יכול לבחור לתקן או להחזיר את פסק הבוררות לבורר, וזה בדיוק מה שהחליט בית המשפט המחוזי. לבסוף, השופט מינץ מדגיש כי יש לבטל את פסקי הבוררות רק כמוצא אחרון. המבקש אחראי להוצאות המשיב, הנקבעות על סך של 15,000 ₪.