ת"א 642/08

תקציר

נמצא כי הנתבעים הפרו באופן יסודי את הזמנת העבודה בכך שלא שילמו לתובעת את מלוא התמורה המגיעה לה. למרות שהנתבעים לא העבירו לתובע את כל העבודות המוזכרות בהסכם, השופט ראה בכך הפרה לא יסודית שכן עבודות שונות הועברו לנתבעים ובוצעו על ידי התובע. טענות התובעת בדבר התמורה הנוגעת לכל תקופת ההתקשרות התקבלו מאחר שהנתבעים לא שילמו לתובעת את כל התמורה המגיעה לה, אך קביעת סכום התמורה בגין ההסכם בעל פה לפני הזמנת העבודה בכתב לא הייתה חיונית, שכן הנתבעים היו חייבים בתשלום הפיצוי המוסכם העולה על הסכום הנתבע. טענת התובעת כי הנתבעים הפרו את הזמנת העבודה בכך שמנעו ממנה לבצע את עבודות הפיגומים באמצעות ציודה שלה נדחתה שכן הסעיף בהזמנת העבודה הטיל חובה על התובעת לבצע את העבודה באמצעות ציודה ולא הייתה חובה מקבילה מצד הנתבעים. טענת התובעת כי לא נמסרו לה כל העבודות שהובטחו בהזמנת העבודה בששת המתקנים שצוינו התקבלה, אולם השופט סבר כי מדובר בהפרה לא יסודית. גם טענת התובעת כי הנתבעים מנעו ממנה לנהל את יומני העבודה נדחתה מאחר שלא היה בסיס לשוני לפרשנות זו בהסכם. באשר לפיצוי המוסכם בהזמנת העבודה, הגבילה השופטת את הפיצוי להפרות יסודיות בלבד, ומאחר שאי תשלום התמורה נחשב להפרה יסודית, זכאי התובע לפיצוי בסך 500,000 ₪. סכום זה היה אמור להיות משולם ביחד ולחוד על ידי הנתבעים, צמוד למדד המחירים לצרכן ונושא ריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.