ע"א 39267-02-12

תקציר

הסעיף דן בנימוקים לדחיית הערעור. טענות המערער מנוגדות כמעט לחלוטין לקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, שקשה לערער עליהן בערעור. ממצאיו העובדתיים והמשפטיים של בית משפט קמא יסודיים ומנומקים היטב, ואין צורך לבחון אותם מחדש בערעור. השופט מדגיש כי ערעור אינו מהווה מצע לתיקונים או תוספות שלא נעשו בתיק המקורי וכי תפקידו של בית משפט קמא בהערכת מהימנות העדים משמעו שיש ליתן משקל רב לממצאיו העובדתיים. השופט מתייחס גם לטענות המערערת בדבר חובת הגילוי של המשיב בחוזה ביטוח, ומציין כי על המבטח מוטלת האחריות לשאול שאלות ספציפיות לשם קבלת מידע רלוונטי וכי מודעותו של המבוטח למהותיות היא יסוד סובייקטיבי. הואיל וממצאיו של בית משפט קמא מעוגנים בחומר הראיות ונופלים בגדר ההיגיון, אין להפריע להם. לבסוף, דוחה השופטת את טענת המערערת בדבר הוכחת נזק שאינה נתמכת בראיות, ומאשרת כי המשיב זכאי לפיצוי על פי פוליסת הביטוח. סיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לכיסוי הוצאות המשיבים.