ע"א 6930/19

תקציר

לאחר בחינת התיק, החליט בית המשפט לדחות את עיקרי טענותיהם של המערערים כנגד התרת הגשת תובענה ייצוגית הקשורה לתמחור מטעה ולמצג שווא של מחיר כולל. בית המשפט מצא כי סימון מוצרים במחירים שאינם משקפים את מחיר המכירה הרגיל שלהם מטעה את הצרכנים ומפר את סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן. המחירים צריכים להציג את מחיר המכירה הרגיל, וכאשר המוצרים מסומנים במחיר גבוה יותר, ההנחות נראות מטעות מכיוון שהן מורידות את המחירים רק לרמתם הרגילה, ולא מתחת. בית המשפט הדגיש כי חוקי הגנת הצרכן נועדו לגשר על פערי מידע וכוח בין צרכנים לעוסקים, ולהבטיח שהצרכנים יקבלו מידע תמחור שקוף ללא צורך במשא ומתן. בית המשפט אישר כי פרקטיקות הטעיה גרמו הן לנזקים ממוניים והן לנזקים לא ממוניים, כאשר נזק ממוני נובע פעמים רבות מכך שצרכנים שילמו יותר מהמחיר הרגיל בשל טענות הנחה מטעות. נזק לא ממוני צוין כתוצאה מבזבוז זמן ותסכול תוך ניסיון לברר מחירים אמיתיים. ההחלטה נומקה גם על בסיס העובדה שתביעות ייצוגיות מונעות ניצול באמצעות צמצום פערי מידע ושומרות על רווחת הצרכן. טענות המערערים בדבר מורכבות חישוב הפיצויים בתובענה ייצוגית נדחו; בית המשפט ציין כי ההגנה על זכויות הצרכן והבטחת התנהלות הוגנת באמצעות תובענות ייצוגיות גוברות על האתגרים בחישוב הנזקים המדויקים. בית המשפט קיבל חלק מערעור המשיבים והורה למערערים לשאת בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪. כמו כן נדונו טענות פרטניות של גורמים שונים, שהובילו לפסיקה נוספת בטענות ספציפיות בדבר התנהלותם העסקית של המערערים וניסיונם הצרכני.