בש"פ 7014/15

תקציר

הכרעת הדין דנה באמות המידה למעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו, תוך הדגשה כי על בית המשפט לבסס ראיות לכאורה לאשמה בעבירות המיוחסות לו. השופט בוחן בקפידה כל אישום נגד הנאשם, ומעריך את הראיות הקיימות. לגבי האישום השני של תקיפה ופגיעה בפרטיות, השופט מוצא בסיס ראייתי מספיק, למרות חולשות מסוימות, כדי להצדיק את הארכת מעצרו. באשר לאישום השלישי של אונס ומעשה סדום, מתייחסת השופטת לדבריה של הקורבן ר', להודעות שהוחלפו בין ר' לנאשם ולתמונות בהן נראים סימני אלימות על גופו של ר'. השופט דוחה את טענות הנתבע בנוגע לדרישתו של ר' ל"פיצויים" ואת פגישתם לאחר מכן, ומכיר בכך שאין בהן כדי לשלול את עבריינות המעשים הנטענים. בנוסף, השופט בוחן סוגיות זיהוי הקשורות לאישום הרביעי ומוצא כי הראיות הקיימות מספיקות כדי לבסס סבירות סבירה להרשעת הנאשם. השופט בוחן גם את האליבי של הנאשם ומוצא אותו לא משכנע. בהגיעו למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לכל אחד מהאישומים, עובר השופט לדון בחלופות מעצר, ובסופו של דבר מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי שלא לרדוף אחריהן, נוכח הסכנה הנשקפת מהנאשם. ארבעה אישומים שונים, שבכל אחד מהם מעורב מתלונן אחר, נתפסים כאינדיקציה למסוכנותו הגבוהה. לפיכך, השופט פוסק לדחות את הערעור, ומאשר את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים.