ת"א 46954-02-14

תקציר

המבקשים ביקשו צו מניעה זמני דחוף במעמד צד אחד כדי למנוע את פינויים מחלקת קרקע המכונה גוש 18975, חלקות 3 ו-83, ולעצור כל הליך הריסה עד להכרעה בעניינם. המבקש טען כי הם מחזיקים במקרקעין למעלה מ-50 שנה וכי המשיב לא התנגד להחזקה זו. עם זאת, ממסמכי המשיב עולה כי הם הבעלים הרשומים של הקרקע וכי כל טענות הבעלות ההיסטורית של המבקש או משפחתו הוסדרו בהליכים משפטיים קודמים. בית המשפט מצא כי המבקשים לא הציגו את מלוא היקפה העובדתי של הבקשה, תוך השמטת מידע מרכזי על החלטות קודמות של בית המשפט, וכי טענתם נעדרת שחר שכן למשיב היה פסק דין מכריע לטובתם. בנוסף, טענת המבקש לחזקה ארוכת שנים סותרת בתצהיר משלו, בו צוין הסכם חליפין משנת 2001. מאחר שסיכויי הצלחתו של המבקש היו קלושים, דחה בית המשפט את הבקשה לסעד זמני והורה למבקש לשלם את הוצאות המשיב. למבקש ניתנו 14 יום להחליט אם ברצונו להמשיך בכתב התביעה העיקרי. החלטה זו התקבלה ביום 5.3.2014, ונמסר למבקשים כי עליהם לאשר את כוונתם להמשיך בתיק העיקרי באותו פרק זמן.