ע"פ 9621/05

תקציר

הערעור מתייחס לאישום של אי קיום צו שיפוטי הנוגע לעבודות בנייה בלתי חוקיות שביצע המערער. המחלוקת העיקרית היא האם ניתן להרשיע את המערער באי ציות לצו שיפוטי כאשר לא ניתן פסק דין פורמלי בעקבות הודאתו במחדל. בית משפט קמא יישם את דוקטרינת הבטלות היחסית, בקובעו כי היעדר הכרעת דין הוא פורמלי גרידא, שכן הרשעתו של המערער משתמעת מגזר הדין. הדוקטרינה, החלה על החלטות מינהליות ושיפוטיות, מבחינה בין הפגם עצמו לבין השלכותיו על תוקפה של ההחלטה, ובית המשפט קבע כי גזר הדין תקף. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענת המערער כי נוסח צו ההריסה היה לקוי, ואישר כי הוא כוון כלפיו. באשר לעונש, בית המשפט התחשב במאמציו של המערער להכשיר את הבנייה והאריך את תקופת ההשעיה של צו ההריסה. בית המשפט הטיל קנס בסך 3,000 ₪ וחייב את המערער לחתום על התחייבות כספית בסכום זהה. עם זאת, הוחלט להאריך את תקופת ההשעיה עד ליום 1.4.2007, על מנת לאפשר למערער להמשיך בהליכי התכנון ולאכוף שיתוף פעולה מצד שכנו להכשרת עבירות הבנייה. הערעור על גזר הדין נדחה, ואילו הערעור על גזר הדין התקבל בחלקו. המערער הורשע באי ציות לצו השיפוטי, ויתר חלקי העונש נשמרו.