ע 7/21

תקציר

התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות של בית משפט קמא אינה מומלצת בדרך כלל, אלא בנסיבות מצומצמות. חריגים אלה כוללים מצבים בהם ממצאיו של בית משפט קמא מבוססים אך ורק על ראיות כתובות, שיקולים לוגיים, או כרוכים בטעויות משמעותיות בהערכת המהימנות. החלטותיו של בית משפט קמא בדבר מהימנותה ומשקלה של עדות מפלילה בתיק זה היו מנומקות היטב ומבוססות על התרשמותה הישירה, ועל כן אין להפריע להן. עם זאת, בחינה מעמיקה של העדות המפלילה מעלה פערים וסתירות משמעותיים המעלים ספק סביר בדבר אשמתם של המערערים בעבירה בה הואשמו בשימוש בסם מסוכן. החקירה הייתה שטחית וחסרה פרטים מהותיים, דבר המטיל ספק במהימנות עדותו של המפליל בנושא. אין די בתוספות הראייתיות התומכות במעורבותם של המערערים כדי להתגבר על ספקות אלה. לגופו של עניין, עדותו של המפליל הייתה עמומה ובלתי מבוססת, והחקירה לא הבהירה היבטים מרכזיים בגרסתו, כגון כיצד זיהה את הסם בחושך או תפקידיהם המדויקים של המערערים. זאת ועוד, הסיגריות המעורבות לכאורה לא היו קשורות באופן מובהק למערערים, ובדיקתן הניבה תוצאות חד משמעיות. אמנם, קיימת תמיכה ראייתית מסוימת המפלילה את המערערים, אך אין בה די כדי לבסס את אשמתם מעבר לספק סביר. לפיכך, אין לערכאת הערעור ברירה אלא לזכות את המערערים מאשמת שימוש בסם מסוכן, חרף החשד הכבד סביב מעורבותם. אשר להרשעתו של המערער מס' 2 בסירובו לעבור בדיקת סמים, לא תתערב ערכאת הערעור בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, אשר התבססו על ממצאי מהימנות משכנעים. החלטתו של קצין השיפוט הבכיר להטיל סנקציה הייתה מוצדקת ומידתית. המערער מס' 2 לא הציג נימוק משכנע לסירוב למלא אחר הצו, וההרשעה באישום זה מתקבלת. סיכומו של דבר, המערערים זוכו מעבירת השימוש בסם מסוכן מחמת הספק הסביר, ואילו הרשעתו של המערער מס' 2 בסירוב לבדיקת סמים עומדת בעינה. הדיון בגזר דינו של המערער מס' 2 מועבר לבית המשפט המחוזי לעיון חוזר לאור שינוי הנסיבות.