רע"א 1665/19

תקציר

ניתוח משפטי של רשות ערעור בהקשר של כינוס וצווי תשלום בבחינת בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לדחות את בקשת המבקש להפחית את צו התשלום שהוטל בהליכי כינוס נכסים, עקרונות הליבה והפסיקה העדכנית מאירים מדוע יש לדחות את החופשה. עקרונות ותקדימים משפטיים: 1. **אופי הוראות תשלום זמניות** בית משפט זה קבע בעקביות כי צווי תשלום הנובעים מהליכי כינוס נכסים הם זמניים מטבעם וכפופים לשינויים בהתאם לנסיבות המתפתחות. באופן ספציפי, בע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס נכסים רשמי (26.10.2011) נקבע כי קביעות אלה הן זמניות. הם נועדו לאפשר פיקוח הולם על יחסי חייב-נושה במהלך כינוס נכסים, ולא כהערכות סופיות של יכולתו של החייב. לפיכך, יש לתת כבוד משמעותי לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בשמירה או בהתאמה של צווים אלה בהתאם להתפתחות הנסיבות. 2. **האופי העובדתי של יכולת ההחזר ושיקול הדעת של בית המשפט** קביעת יכולתו של החייב לעמוד בהתחייבויות התשלום במסגרת כינוס הנכסים תלויה בעיקרה בעובדות, ומעוגנת בראיות ובטיעונים שהוצגו בבית המשפט הפרוצדורלי. ערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב אלא אם החלטת בית המשפט הפרוצדורלי משקפת כשל ברור באיזון נכון בין צרכי החייב לבין האינטרסים של הנושים. אמת מידה זו עולה בקנה אחד עם העקרונות שהותוו בע"א 8160/10 בן דב נ' עו"ד שרון (14.12.2010) ובע"א 7567/18 מוקבל נ' כונס נכסים רשמי (2.12.2018), תוך שימת דגש על שיקול הדעת השיפוטי וההיקף המצומצם של ביקורת ערעור בהקשרים עובדתיים אלה. 3. **תזמון ושיקולים פרוצדורליים** תלונתו העיקרית של המבקש נוגעת לטיפול הפרוצדורלי בבקשתו – ובפרט, על כך שבית המשפט קמא לא העביר את עתירתו למנהל המיוחד ולכונס הנכסים הרשמי לפני שדחה אותה. עם זאת, בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה מיד לאחר הוצאת צו הכינוס, ובהתחשב בחוסר המאמץ של החייב לעמוד בצו הפירעון המקורי, החלטת בית המשפט הדיוני הייתה בשיקול דעתו. במקרים של חובות של כ-620,000 ₪, המהווים אחוז צנוע יחסית (פחות מ-20%) מהכנסות החייב, ובהתחשב בעובדה שצו הפירעון הוא כ-50% מהוצאות שכר הדירה על הכנסה שאינה מושפעת מהתלויים, גישתו הפרגמטית של בית המשפט מיישרת קו עם אמות המידה המשפטיות שנקבעו. חידושים משפטיים ושיקול דעת פרוצדורלי: - פסק הדין מדגיש את הדגש של הרשות השופטת על יעילות ושיקול דעת בענייני כינוס נכסים, תוך מתן עדיפות להגינות מהותית על פני פורמליות פרוצדורלית כאשר יכולתו של החייב לשלם נפגעת באופן שולי וכאשר זכויות יסוד אינן נפגעות באופן ברור. - הוא מחזק את העיקרון לפיו בקשות לשינוי חובות תשלום זמניות חייבות לעמוד בתנאי סף מחמירים, תוך התחשבות בהקשר הכלכלי הכולל, וכי לבתי המשפט יש שיקול דעת רחב למניעת עיכובים מיותרים או חסמים בירוקרטיים. מסקנה: בהתחשב בעקרונות המשפטיים הנ"ל, הערכת בית המשפט הדיוני הייתה עקבית עם הפסיקה העדכנית ונתמכה בהערכה מאוזנת של מצבו הכלכלי של החייב ובזהירות הפרוצדורלית. טענתו העיקרית של המבקש נוגעת לפיקוח פרוצדורלי, שאינו מצדיק התערבות ערעור במסגרת המשפטית שנקבעה. לפיכך, יש לדחות את בקשת רשות הערעור, תוך אישור מחדש של שיקול דעתו של בית המשפט והאופי הזמני של החלטותיו בהליכי כינוס נכסים.