ע"פ 9235-04-17

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את המערער בעבירות של איומים ותקיפה פשוטה. על המערער נגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי בסך 2,500 ₪ למתלונן. על פי כתב האישום, המערער תקף את המתלונן בכך שחנק אותו, ואיים עליו באומרו: "אתה לא יודע עם מי יש לך עסק, זה יעלה לך בבריאות". המערער הכחיש את הטענות נגדו וטען כי גרסת המתלוננת אינה אמינה. עוד טען כי יש לבטל את כתב האישום בשל מחדלי חקירה. בית המשפט דחה את טענות המערער ביחס לפסק הדין. בית המשפט הדגיש את יתרונו העצום של בית משפט קמא בהערכת מהימנותם של עדים, על סמך התרשמותם הישירה מהעדויות. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעות המהימנות של בית משפט קמא. אשר להרשעה בתקיפה, מצא בית המשפט כי מסקנתו של בית משפט קמא כי המערער תקף פיזית את המתלוננת הייתה מוצדקת. הסתירות בגרסתה של המתלוננת נגעו לסוגיות שוליות ולא ירדו לשורש העניין. אשר להרשעה באיומים, מצא בית המשפט כי העדפתו של בית משפט קמא את גרסת המתלונן על פני גרסת המערער הייתה סבירה. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר מחדלי חקירה, וציין כי די בראיות שהוצגו כדי להרשיע את המערער מעבר לספק סביר. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעור על גזר הדין, בשל נסיבותיו הפרטניות של המערער. חוות הדעת הרפואיות שהוצגו לבית המשפט הצביעו על כך שמצבו הבריאותי של המערער אינו יציב ועונש מאסר עלול לדרדר משמעותית את מצבו הבריאותי. לפיכך החליט בית המשפט לבטל את רכיב המאסר מטעמי צדק. הקנס הוגדל ל-15,000 ₪ או 80 ימי מאסר במקום תשלום, והמערער חויב לשלם את הפיצויים כפי שקבע בית משפט קמא. בית המשפט הדגיש כי פסיקה זו נבעה מנסיבותיו הייחודיות של המקרה.