ע"א 27877/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה דחופה לעכב ביצוע פסק דין בעניין פינוי. המבקשים, שהם דיירים מוגנים, לא שילמו דמי שכירות, מה שהוביל את המשיבים, בעלי הדירות, להגיש תביעת פינוי. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים כאשר המבקשים לא הגישו כתב הגנה, מה שהוביל לבקשתם הדחופה של המבקשים לבטל ו/או לעכב את ביצוע פסק הדין. המבקשים טענו כי מעולם לא קיבלו את כתב התביעה וכי למשיבים אין עילת תביעה. עוד טענו כי הדירה הייתה מקום מגוריהם העיקרי וכי בוצעו בה שיפורים משמעותיים. מנגד, טענו המשיבים כי המבקשים נטשו את הדירה ולא שילמו דמי שכירות במשך חודשים ארוכים. השופטת ציינה בפסק דינה כי המבקשים לא הוכיחו מדוע עיכבו את הגשת הודעת הערעור. עם זאת, אופיו הבלתי הפיך של הפינוי, יחד עם מעמד הדיירות המוגנת של המבקשים והעובדה שפסק הדין ניתן בהעדרם, הצדיקו עיכוב ביצוע. הדבר הותנה בכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט 14,000 ₪ עד ליום 30.4.2010, כדי לאזן בין זכויות הצדדים. עוד קבעה השופטת כי על כל צד לשאת בהוצאותיו, וכי על המבקשים לשלם למשיבים הוצאות בית משפט ללא דיחוי. בפסק הדין הודגש כי על המבקשים לספק סיבה מוצדקת לדחיית תשלום זה. לבסוף עיכב השופט את הפינוי עד לקבלת החלטה בערעור, בתנאי שהמבקשים יפקידו את הפיקדון הנדרש.