המ"ש 66550-03-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנאשם למשפט בגין עבירת חניה שבוצעה בשנת 2020. הנאשמים טענו כי מעולם לא קיבלו את הודעת הקנס הראשונית, אלא רק נודע להם עליה כמעט שנתיים לאחר מכן. עם זאת, השופט קבע כי הודעות הקנס הוגשו כדין, תוך שהוא מצטט ראיות לכך שהן נמסרו לכתובתו הרשומה של הנאשם. לדברי השופט, אין די בטענת הנתבעים כי לא קיבלו את ההודעות כדי להפריך את חזקת המסירה, מה גם שלא הביאו ראיות לנסיבות שאינן בשליטתם שמנעו מהם לקבל את ההודעות. עוד הדגישה השופטת כי הנאשם, בהיותו עורך דין, היה עליו לעדכן את כתובתו הרשמית והיה אחראי לכך שלא שהה בכתובת בה נמסרו ההודעות. לגופו של עניין, קבעה השופטת כי ההצדקה של הנתבעת לחניה במקום אסור לא החזיקה מעמד, כנדרש בחוק בקרבת מקום היו חניות נכים פנויות, וחנייתן גרמה להפרעה לתנועה. השופט הגיע למסקנה כי השיהוי של הנאשמים בתגובתם וחוסר ההצדקה בטיעוניהם הביאו לדחיית הבקשה למשפט. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ונמסרה באמצעות המזכירות.