ת"א 1886/08

תקציר

התובעת, בר, תבעה את הנתבעת, רשות שדות התעופה, בגין אפליה בתנאי סיום החוזה לעומת חברה אחרת, סקאל. בר טען כי הרשות, כרשות ציבורית, מחויבת לנהוג באופן שוויוני כלפי הגופים עימם פעלה, אך העניקה לסקל הנחות והטבות משמעותיות שנשללו מבר. הרשות טענה כי ההבדלים בין בר לסקאל - מצבם הכלכלי, הענפים שבהם פעלו והנזק הפוטנציאלי שנגרם מקריסתם - מצדיקים את הטיפולים השונים. בית המשפט בחן את השאלה האם יחסה השונה של הרשות לבר וסקאל מהווה הפליה פסולה או הבחנה מותרת. נמצא כי הרשות פעלה באופן סביר בהגיעה למסקנה כי סקאל נמצאת על סף קריסה, בעוד בר לא, וכי שיקוליה התקציביים של הרשות בנוגע לתנאי הפיטורים היו לגיטימיים ויושמו בסבירות. השיקול המרכזי של הרשות במתן הטבות לסקל היה החוב המשמעותי שסקאל חבה לרשות והנזק הפוטנציאלי לרשות אם סקאל תקרוס. עוד ציין בית המשפט כי התנהלות הרשות כלפי סקאל הייתה אירוע חד פעמי וחריג, ולא מדיניות מתמשכת של אפליה. ככלל, הטיפולים השונים שהעניקה הרשות לבר וסקאל נמצאו מוצדקים מטעמים ענייניים, ולפיכך אינם מהווים הפליה פסולה. תביעתו של בר נדחתה, והוא חויב לכסות את הוצאות הרשות ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.