עש"א 54865-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **עובדות המקרה:** המשיבים, בעלי דירה בבית משותף, תבעו את המערער, בעל דירה בקומה שמעליהם, בטענה לרטיבות בדירתם שמקורה בדירת המערער. המפקח על רישום המקרקעין (להלן: "המפקח") מינה מומחה לבדיקת מקור הנזילה. המערער, לטענת המשיבים, הפר החלטות המפקח וסיכל את עבודת המומחה. כתוצאה מכך, המפקח מחק את כתב ההגנה של המערער, קיבל את התביעה, הורה על ביצוע תיקונים בדירת המערער תוך 60 יום ופסק הוצאות בסך 65,000 ₪ לחובת המערער. המערער הגיש ערעור על פסק הדין ועל החלטות ביניים של המפקח. המשיבים הגישו בקשה לסילוק הערעור על הסף, בטענה שהוגש באיחור וכן בטענה לניצול לרעה של הליכים משפטיים. **הכרעת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי (השופטת לימור ביבי) קיבל את בקשת המשיבים ודחה את הערעור על הסף, בנימוק שהוגש באיחור. **ניתוח משפטי - עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **סילוק על הסף - מועדים להגשת ערעור:** * **העיקרון המשפטי:** הגשת ערעור במועד הקבוע בחוק או בתקנות הינה תנאי הכרחי לבחינת הערעור לגופו. איחור בהגשה, ללא בקשה להארכת מועד וקבלתה, מוביל לסילוק על הסף. * **החידוש/הבהרה בפסק הדין:** פסק הדין מחדד את ההבחנה בין מועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") לבין מועדים הקבועים בתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 (להלן: "תקנות המקרקעין"). * **הכלל:** ערעור על פסק דין של המפקח מוגש תוך 45 יום ממועד המצאת ההחלטה, מכוח סעיף 83 לתקנות המקרקעין. * **ההבחנה:** תקנה 179(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי תקופת פגרה לא תובא במניין הימים, חלה אך ורק על מועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי או שנקבעו על ידי בית המשפט מכוחן. היא אינה חלה על מועדים שנקבעו בחיקוק אחר, כגון תקנות המקרקעין. * **הפסיקה התומכת:** בית המשפט המחוזי מסתמך על החלטות בית המשפט העליון (רע"א 54532-09-25 בוגנים נ' נציגות הבית המשותף, ורע"א 3856/22 עמיחי וורמס נ' אימבר אטיאס אביר גיל) אשר קובעות כי המועד להגשת ערעור על החלטות המפקח הוא 45 יום לפי תקנות המקרקעין, ואין להחיל עליו את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי בדבר הפגרה. * **התייחסות לטענת המערער:** המערער טען שיש להחיל את הלכת ע"א 3349/07 בסו ישראל נ' לוז אלעד, שקבעה שיש להחיל את הוראות הפגרה גם על הליכים שאינם מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, בשל מגמה לאחדת כללים. בית המשפט דחה טענה זו ופירט כי בפסק דין בסו, עסק בית המשפט במועד להגשת כתב הגנה בפני המפקח, כאשר מועד זה לא נקבע בתקנות המקרקעין אלא הוחל מכוח תקנות סדר הדין האזרחי. לעומת זאת, במקרה הנוכחי, מועד הערעור נקבע במפורש בתקנות המקרקעין, ולכן אין להחיל את תקנות סדר הדין האזרחי. * **חוק הפרשנות:** מכיוון שתקנה 179(ב) אינה חלה, ברירת המחדל היא לפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, לפיה בימי פגרה כן יבואו במניין הימים (אלא אם הם הימים האחרונים). 2. **העלאת טענת סף בהזדמנות הראשונה:** * **העיקרון המשפטי:** טענות סף, כגון התיישנות או הגשת ערעור באיחור, יש להעלות בהזדמנות הראשונה. * **ההכרעה בפסק הדין:** בית המשפט דחה את טענת המערער, לפיה המשיבים לא העלו את טענת האיחור בהזדמנות הראשונה (בבקשת עיכוב ביצוע). בית המשפט קבע כי אין הוראה מפורשת בדין המחייבת זאת (כמו בחוק ההתיישנות), וכי המשיבים העלו את הטענה כטענה מקדמית, עוד קודם להגשת כתב תשובה ולפני התנהלות ההליך לגופו, ולכן היא הועלתה בשלב מוקדם יחסית. 3. **גופו של הערעור (מעבר לדיון בבקשת הסף):** * **התנהלות המערער כעילה לדחיית הערעור:** בית המשפט, למרות שדחה את הערעור על הסף, התייחס גם לגופו של עניין (לשם שלמות היריעה) ומצא כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. זאת, בשל התנהלות המערער, אשר שב והפר החלטות המפקח, סיכל את בירור המחלוקת, נמנע מלשלם הוצאות מומחה וחסם ביקור מומחה בדירתו. * **סמכות המפקח למחוק כתב הגנה ולקבל תביעה:** בית המשפט אישר את החלטת המפקח למחוק את כתב ההגנה ולקבל את התביעה בהעדר הגנה. הדבר תואם את הפסיקה, לפיה כאשר נתבע מסכל את בירור המחלוקת, ניתן להפעיל סעדים מחמירים. * **סוגיית האחריות לרטיבות:** בית המשפט דחה את טענת המערער כי לא היה מקום לקבל את התביעה מבלי לברר בפועל את מקור הרטיבות. בית המשפט קבע שהמערער הוא זה שמנע את הבירור, וכי גם אם יתברר שהאחריות אינה שלו, ניתן יהיה לתבוע את הגורם האחראי. * **פסיקת הוצאות:** בית המשפט אישר את סמכות המפקח לפסוק הוצאות, וקבע כי ערכאת ערעור לא תתערב בפסיקת הוצאות ככלל. **עקרונות משפטיים בולטים:** * **דיני מקרקעין ובתים משותפים:** המועדים והסדרי הדין החלים על הליכים בפני המפקח על רישום המקרקעין. * **דיני סדר דין:** כללי הגשת ערעורים, סילוק על הסף, העלאת טענות מקדמיות. * **פרשנות חוקים ותקנות:** ההבחנה בין תחולת תקנות סדר הדין האזרחי לבין תקנות מיוחדות. * **התנהלות בעלי דין:** השלכות של הפרת החלטות שיפוטיות וסיכול הליכים. **חידושים/דגשים בפסק הדין:** * **הבהרה חד משמעית לגבי תחולת הפגרה בערעורים על פסקי המפקח:** פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי לפסיקות קודמות, ומבהיר באופן ברור כי תקנה 179(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה על המועד להגשת ערעור על פסקי המפקח, אשר נקבע בתקנות המקרקעין, וזאת מכוח עקרון "הוראה אחרת" בתקנה 78 לתקנות המקרקעין. * **התייחסות מפורטת להבחנה בין מועדים שונים:** פסק הדין מפרט מדוע מועד הערעור שונה ממועדים אחרים (כמו הגשת כתב הגנה) אשר עשויים להיות מושפעים מתקנות סדר הדין האזרחי. * **דחיית הערעור גם על בסיס סיכויים נמוכים:** אף שהדגש העיקרי הוא על דחיית הערעור על הסף, ההתייחסות לגופו של עניין מדגימה כיצד התנהלות בלתי תקינה של בעל דין יכולה להוביל לדחיית ערעור גם כאשר יש טענות לגופו. **לסיכום,** פסק הדין מאשר את המדיניות המשפטית המקובלת באשר למועדים להגשת ערעורים על פסקי המפקח, ומדגיש את חשיבותם של מועדים אלו. הוא מהווה תזכורת לבעלי דין כי עליהם לעמוד בחובותיהם המשפטיות, ובפרט בלוחות זמנים, על מנת לא לסכן את זכותם להליך שיפוטי לגופו.