בג"צ 5779/22

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה מחוסר עילה מספקת להתערבות, תוך הדגשת סמכותו של המפקד הצבאי בהבטחת ביטחון האזור. סמכות זו, המעוגנת הן בחובתה של המדינה להגן על אזרחיה והן במשפט הבינלאומי הנוגע לשטחים נתונים לכיבוש, מחייבת הקפדה על עקרונות של סבירות ומידתיות, בכפוף לביקורת שיפוטית. עם זאת, שיקול דעתו של המפקד הצבאי, המבוסס על מומחיות מיוחדת בענייני ביטחון, מקבל משקל משמעותי. העותרים טענו נגד נחיצותו ומניעיו של הצו לכסות סמטה, דבר המצביע על היעדר צרכים ביטחוניים אמיתיים ושיקולים זרים. בית המשפט מצא כי אמצעי זה אכן התבסס על שיקולים ביטחוניים לגיטימיים שנועדו להגן על ביטחונם של ישראלים ופלסטינים באמצעות מניעת אירועי יידוי אבנים, הנתמכים בראיות עובדתיות להתפרעויות תכופות. העותרים לא הצליחו לבסס טענות בדבר מניעים שאינם ביטחוניים. נשקלו אמצעי ביטחון חלופיים, וההחלטה להשתמש בקירוי מסוג רשת איזנה את פוטנציאל הפגיעה בתושבים לצרכים ביטחוניים, ואפשרה מעבר אור ואוויר. גישת קירוי זו עלתה בקנה אחד עם אמצעי ביטחון אפקטיביים קודמים שאושרו על ידי בית המשפט בהקשרים דומים, והוכיחה כי היא אינה שרירותית או בלתי סבירה. בסופו של דבר, בית המשפט לא מצא פגם בהפעלת שיקול הדעת של המפקד הצבאי ודחה את העתירה ללא הוצאות.