ע"א 138/70

תקציר

הערעור מתייחס לבקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט לטובת בוררות, המבוססת על סעיף בוררות בשטרי מטען. סעיף הבוררות קובע כי כל התביעות והמחלוקות הנובעות משטר המטען יוכרעו על פי החוק האנגלי באמצעות בוררות בלונדון. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הנתבעים לעכב את ההליכים שהגישה נגדם חברת ביטוח הפועלת באמצעות סוברוגציה. בית המשפט העליון פסק לטובת הנאשמים, וקיבל את ערעורם על החלטת בית המשפט המחוזי. פסק הדין מאשר כי יש לקיים הסכם בין צדדים בדבר סמכות שיפוט זרה או בוררות, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות אחרת. על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לטובת הצד המבקש עיכוב הליכים, אלא אם כן התובע יציג טיעונים משכנעים כנגד השיהוי. במקרה דנן, אין די בטענות חברת הביטוח התובעת, המבוססות על נוחות, פיצול התביעה ואופי הסוברוגציה, כדי לגבור על תניית הבוררות המוסכמת. לונדון נבחרה כמקום הבוררות על ידי הצדדים והחוק האנגלי כחוק החל, מה שהופך אותו לבחירה סבירה. מניעיה של חברת הביטוח אינם רלוונטיים, ומעמדה כתובעת סוברוגציה אינו מקנה לה זכויות נוספות מעבר להסכמת הצדדים המקוריים. פסק הדין מדגיש את חשיבות קיום הסכמים חוזיים, לרבות כאלה הנוגעים לסמכות שיפוט זרה ולבוררות, ומחיל את אותם שיקולים הן על סעיפי סמכות השיפוט והן על סעיפי הבוררות.